גרושתי מנסה להתנכל לי, ומשתמשת בבתנו, כדי להשיג את מטרתה. גרושתי הגישה נגדי בקשה לבימ"ש, לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, בניסיון להרחיק אותי מן הילדה, ע"י שימוש בטענה של הטרדה מינית מצידי. בימ"ש פעל באופן אוטומטי והוציא כנגדי,צו מניעה,אשר אסר אלי,עד למועד דיון משותף,לקיים כל קשר עם בתי.האם בימ"ש "עיוור" לאפשרות, שאולי הכל שקר וכזב?

לאחר מכן תינתן לאב הזדמנות להגן על עמדתו. בנושא זה נקט, ביהמ"ש העליון, עמדה, בשנת 1998, והזהיר עצמו באומרו:" ייתכן כי ההטרדה המינית תהיה מכשיר המשמש אדם אחד כדי לפגוע באדםאחר, לאו דווקא בשל מניע מיני, אלא בשל מניע אחר...".   לאותו עניין התייחס ביהמ"ש המחוזי, בירושלים, בשנת 2005 באומרו:" השיטה המשפטית לא תתיר לאותו אדם - המבקש הפוטנציאלי - "לשמור בבטן" אירוע של אלימות או של עבירת מין בעבר, רק כדי להשתמש בו ככלי במאבק עם הצד השני, בתקופה מאוחרת יותר, כאשר העילה האמיתית אינה בהכרח חשש אמיתי מאלימות או מביצוע עבירות מין, אלא רצון לצבור נקודות או להפעיל לחץ במסגרת המאבק הכולל בין בני הזוג".