הגירת קטינים
להלן, שאלות נבחרות אשר נשלחו על ידי גולשים בנושא 'הגירת קטינים', בתחום דיני משפחה בישראל, אשר בחרנו לענות עליהן. ניתן למצוא מידע נוסף בנושא 'הגירת קטינים', באתר הראשי שלנו דיני משפחה בישראל.
במצב זה עלייך לפעול בשני מישורים. כלומר, להגיש תביעת משמורת וגם תביעה למתן היתר לקטין להגר לאיטליה יחד איתך. (לאחר הליך מיקדמי בו תוגש בקשה ליישוב סכסוך). אם תצליחי להוכיח שטובת הילד דורשת את משמורתו בידייך והימצאו איתך באיטליה, תוכלי לזכות בתביעותייך. בדרך כלל, בימ"ש ממנה פסיכולוג מומחה מטעמו כדי לבדוק ולהגיש המלצות בעניין משמורת והגירה. ביהמ"ש יסתייע בחוות דעת המומחה, אולם אינו חייב לפעול על פי המלצותיו, אלא על פי שיקול דעתו.
במצב זה עלייך לפעול בשני מישורים. כלומר, להגיש תביעת משמורת וגם תביעה למתן היתר לקטין להגר לאיטליה יחד איתך. (לאחר הליך מיקדמי בו תוגש בקשה ליישוב סכסוך). אם תצליחי להוכיח שטובת הילד דורשת את משמורתו בידייך והימצאו איתך באיטליה, תוכלי לזכות בתביעותייך. בדרך כלל, בימ"ש ממנה פסיכולוג מומחה מטעמו כדי לבדוק ולהגיש המלצות בעניין משמורת והגירה. ביהמ"ש יסתייע בחוות דעת המומחה, אולם אינו חייב לפעול על פי המלצותיו, אלא על פי שיקול דעתו.
כהורה הלא משמורן של הילדה, תוכל להגיש כתב הגנה, ולטעון את עמדתך, ולאחר מכן, תצטרך להוכיח, כי המעבר לחו"ל אינו מוצדק ומנוגד לטובתה ורווחתה של הבת שלך.
כן! עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה. תתקיים פגישה בינך לבין האם, ובמידה ולא תגיעו להבנות, אזי תהיה רשאי להגיש תביעות, הן בענין המשמורת והן למתן היתר להגירת בתך לאיטליה. בתי משפט עשויים לשמוע במישרין, קטינים מגיל 6 ואילך, ולהתחשב גם בעמדתם, (בניטרול השפעה לרעה), אבל השיקול המרכזי הוא טובת הילד. על פי רוב יתמנה פסיכולוג קליני מומחה לטיפול ואיבחון ילדים, על מנת ליתן את חוות דעתו. המומחה אמור להגיש את המלצותיו לביהמ"ש. במידה וביהמ"ש ישתכנע, כי טובתה של הילדה תואמת את רצונה, דהיינו, להגר לאיטליה ולעבור למשמורת שלך, אזי יוכרע בהתאם, ולהיפך.
כן! עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה. תתקיים פגישה בינך לבין האם, ובמידה ולא תגיעו להבנות, אזי תהיה רשאי להגיש תביעות, הן בענין המשמורת והן למתן היתר להגירת בתך לאיטליה. בתי משפט עשויים לשמוע במישרין, קטינים מגיל 6 ואילך, ולהתחשב גם בעמדתם, (בניטרול השפעה לרעה), אבל השיקול המרכזי הוא טובת הילד. על פי רוב יתמנה פסיכולוג קליני מומחה לטיפול ואיבחון ילדים, על מנת ליתן את חוות דעתו. המומחה אמור להגיש את המלצותיו לביהמ"ש. במידה וביהמ"ש ישתכנע, כי טובתה של הילדה תואמת את רצונה, דהיינו, להגר לאיטליה ולעבור למשמורת שלך, אזי יוכרע בהתאם, ולהיפך.
כן! עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה. תתקיים פגישה בינך לבין האם, ובמידה ולא תגיעו להבנות, אזי תהיה רשאי להגיש תביעות, הן בענין המשמורת והן למתן היתר להגירת בתך לאיטליה. בתי משפט עשויים לשמוע במישרין, קטינים מגיל 6 ואילך, ולהתחשב גם בעמדתם, (בניטרול השפעה לרעה), אבל השיקול המרכזי הוא טובת הילד. על פי רוב יתמנה פסיכולוג קליני מומחה לטיפול ואיבחון ילדים, על מנת ליתן את חוות דעתו. המומחה אמור להגיש את המלצותיו לביהמ"ש. במידה וביהמ"ש ישתכנע, כי טובתה של הילדה תואמת את רצונה, דהיינו, להגר לאיטליה ולעבור למשמורת שלך, אזי יוכרע בהתאם, ולהיפך.
עלייך להציג בפני בית המשפט תוכנית הגירה מסודרת, בעניין חיי הילד, במקום המיועד, מכל בחינה אפשרית: מגורים, מוסדות חינוך, חוגים, חברה, קהילה, בריאות, באופן מפורט, ככל שניתן. עלייך לספק פרטים לגבי מטרת ההגירה שלך, מקום העבודה, או נסיבות משפחתיות שמצדיקות את ההגירה, ולשכנע את בית המשפט בכך, שההגירה לא תפגע ביחסים בין הילד לבין אביו בישראל. בכלל זה, יש לציין בתוכנית ההגירה את הסדרי השהייה והקשר שאת מציעה, בין הילד לבין אביו, לרבות מימון טיסות, של הקטין, מימון הוצאות בעת השהייה, ואף מימון ליווי של הקטין בין ישראל לחו"ל.
כן! עלייך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, באזור מגורייך. את והגרוש שלך תזומנו לפגישת גישור (מהו"ת) ואם לא תגיעו להסכמות, יהיה עלייך להגיש תביעה למתן היתר הגירה לילדים לארה"ב. ביהמ"ש יבחן את טובת הילדים, ויחליט, על פי רוב, בהסתמך על חוות דעת מומחים (עו"ס לסדרי דין, פסיכולוג וכיוב') האם טובת הילדים הינה להגר עימך לארה"ב, אם לאו, ואם את מתפקדת כהורה משמורן מיטיב ומכיל. אם ביהמ"ש ישתכנע כי בן הזוג שלך אינו יכול לעבור להתגורר בישראל, כי אז סיכוייך להצליח בתביעה טובים, הואיל והנחת היסוד היא שהורה מאושר צפוי לגדל ילד מאושר.
לאחר הגשת תביעה למתן היתר הגירה בית המשפט יבקש את תגובת ההורה הלא משמורן, ויתנהל הליך בבית משפט. במצב זה, צפוי להידרש דו"ח (תסקיר) של פקיד/ת סעד, וכן חוות דעת של מומחה, בענין טובת הילדים, לכאן או לכאן.
האם צריכה להשיג את הסכמת אבי הקטינים.אם תינתן הסכמת האב,אז יש לערוך הסכם, אשר יוגש לאישור של בימ"ש. אולם, במידה והאב יתנגד,יש להגיש תביעה מנומקת להגירת הקטינים לחו"ל. יש להימנע מהוצאת הקטינים מישראל, ללא הסכמת האב,או היתר מבימ"ש, כי פעולה חד צדדית עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.
כן! משום שהנושאים שלובים זה בזה.
ניתן להגיש תביעת משמורת ותביעה למתן היתר להגר מן הארץ. דעתו ורצונו של נער מהווים, בתביעות אלה, גורם עיקרי.
כהורה לא משמורן, של הילדה, תוכל להגיש כתב הגנה, ולטעון, ולאחר מכן, תצטרך להוכיח, כי המעבר לחו"ל אינו מוצדק ומנוגד לטובתה ורווחתה של הבת שלך.
כן! אם משמורנית, אשר רוצה לצאת לביקור בחו"ל עם ילדה הקטין זקוקה להסכמת אביו של הקטין ליציאת הקטין לחו"ל. לעומת זאת בהעדר הסכמה מצד האב, תיאלץ אמו של הקטין לפנות לביהמ"ש בבקשה לקבל היתר ליציאת הקטין לחו"ל. ביהמ"ש מוסמך לתת היתר ליציאת הקטין לחו"ל, למרות התנגדות האב.
כן!
עליו לנקוט בהליכים להחזרת ילד חטוף מחו"ל, לפי אמנת האג, שעוסקת בענין זה, אם הילד הועבר למדינה שחתומה על האמנה.
כן! ככלל, עקרון טובת הילד, וזכות ילד להשמיע, ולהביע רצונו, מעוגנים ומוגנים ע"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (1989), אשר חלה ומחייבת בישראל. ברוח האמנה הנ"ל, התווסף לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, פרק שמתייחס להשתתפות ילדים, אשר כולל אפשרות של שמיעה ישירה והתרשמות בלתי תלוייה, מקטינים, ע"י בית המשפט, בעזרת עובד/ת סוציאלי/ת מיחידת הסיוע, או באופן ישיר ע"י השופט הדן בתיק.עפ"י תקנה 258לג2 :" בית משפט הדן בתובענה בענייני משפחה כמשמעותם בסעיף 1(6)(ג) לחוק, הנוגעים לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן - שמיעת הילד) וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד."
אם הסכם הגירושין התייחס למגורי קבע בחו"ל, של האם והקטין, ואם ההסכם כלל אופציה של חזרה לישראל, ע"י העתקת מגורי הקטין מחו"ל לישראל, אזי החזרת הקטין לישראל לא תיחשב כמעשה חטיפה. לעומת זאת, אם הסכם הגירושין, איפשר את הגירת הקטין לחו"ל, אך שתק לגבי אפשרות החזרתו לישראל, אזי העברת הקטין לישראל, באופן חד צדדי עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.
כן ! אם וכאשר ילדם של בני זוג עולים חדשים, אשר מתעתדים לעלות ארצה,יוולד בישראל, אזי מדינת ישראל, תהא מקום מרכז החיים של הרך הנולד.באם בני הזוג, יגיעו לכדי גירושין, אזי במידה ובת הזוג תרצה לחזור לארץ הולדתה, עם הילד, אזי יהא עליה להגיש תביעה למתן היתר להגירת קטין, וזאת במצב של העדר הסכמה מצד בן זוגה.
קטין יכול להגיש תביעה לבית משפט למשפחה. הסכם שנערך בין הוריו איננו מחייב אותו.
העיקרון המנחה את בתי המשפט, בסוגייה של מתן היתר להגירת קטין לחו"ל, הינו "טובת הילד", אשר הוגדרה, כ"עקרון על".כך, נקבע בבית המשפט העליון, ב-בע"מ 27/06 כי:" עקרון אחד הוא המנחה את בתי המשפט בדונם בשאלות של משמורת קטינים, לרבות בבקשת הורה לשנות את מקום מגורי הקטין עליו הוא משמורן – עקרון טובת הילד – אשר חולש גם על כל עניין אחר שביחסי הורים וילדים בעין המשפט..... עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים.".
סיבת התביעה צריכה להיות מוצדקת ואמיתית (למשל: נישואין עם בן זוג המתגורר בחו"ל), צריך לשכנע את ביהמ"ש שמטרת היציאה לחו"ל אינה מיועדת לגרום לנתק בין האב לילדו, חובה להראות לביהמ"ש תשתית ראויה לקליטת הילד, מבחינת בית, בסיס כלכלי, אזור מגורים, חינוך. חובה להציע הסדרי ראיה רחבים ומנגנון להבטחת ביצועם.
כן, בהחלט! באם האב מוכן לשתף פעולה, אזי ניתן, וגם הכרחי, לערוך הסכם, אשר מתייחס לנושא ההסכמה ליציאה והשהייה בחו"ל, ולאשר אותו בבית המשפט בארץ, לפני היציאה. הסכם שכזה, אמור לתת גיבוי משפטי לתוכניות האם, אמור להגן עליה מפני האפשרות של טענה בדבר "חטיפת קטין", ועשוי לחסוך הליכים משפטיים יקרים וכואבים.
אשתי לשעבר אשר הינה המשמורנית של הילדים שלנו, מעוניינת להגר יחד עם הקטינים לחו"ל. האם העובדה שהמשמורת בידיה, מעניקה לה זכות להחליט לבדה, על מקום מגורי ילדינו, בלי להתייעץ איתי?לא! לגרושתך יש משמורת פיזית ביחס לילדים, בישראל, אבל אין בכך כדי לבטל את האפוטרופסות הטבעית, או המשמורת המשפטית המשותפת, אשר מתייחסת לשניכם. אתם, כהוריהם של הקטינים, זכאים להחליט בסוגיות מהותיות שקשורות לילדים, לרבות מקום מגוריהם, בארץ ו/או בחו"ל. אשתך לשעבר אינה רשאית להגר לחו"ל עם ילדיכם הקטינים, ללא הסכמה שלך, ובמקרה של היעדר הסכמה מצידך, אינה רשאית לעשות זאת, ללא היתר של בית המשפט, אם וכאשר אתה מתנגד להגירה.---
לא! יש להגיש תביעה למתן היתר להוצאת הילד למגורי קבע בחו"ל ואם בית משפט מתיר זאת, רק אז מותר לו להגר מן הארץ.
על האישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להגירת הקטין לחו"ל.
כן! אם אימם מנועה, על פי הסכם גירושין, מלתבוע.
אנחנו ישראלים, אך מתגוררים בארה"ב, מזה כעשר שנים. נישואינו נקלעו למשבר ואשתי מעוניינת לחזור לישראל עם הילדים. אני מוכן להתגרש מאשתי, ומסכים להגירת הילדים לישראל יחד עימה, אבל חושש כי ייפגע ויתרופף הקשר שלי עם הילדים, כתוצאה מהגירתם לישראל. כיצד אוכל למנוע אפשרות כזו? יש באפשרותך להגן על זכויותיך, ביחס לילדים, ואף לאפשר להם ולאשתך להעתיק את מקום מגוריהם לישראל, באמצעות הסכם שיסדיר את הסוגייה. מצד אחד, ההסכם יקבע כי אתה תשמר את זכויות האפוטרופסות שלך ביחס לילדים, ובמילים אחרות, את המשמורת המשפטית, ביחס אליהם, למרות הסכמתך למעבר לישראל במשמורת פיזית של האם. יהיה עליך לעגן את זמני השהייה וזכויות הקשר שלך (ביקורים/קשר ווירטואלי), עם הילדים במסגרת ההסכם, ולקבוע הסדרים ספציפיים בעניין זה, מבחינת מועדי שהייה בישראל ובארה"ב של הילדים עימך, בחופשות, בד בבד עם תקשורת טלפונית/סקייפ וכיוב', ובכלל זה ערבויות כספיות להבטחת קיום הקשר, וסנקציות במקרה של הפרה.עליך לדאוג לכך שההסכם יאושר בבית משפט בארה"ב, ויכלול סעיף הסכמה בדבר הגשת בקשה ל"צו מראה" (צו לאכיפת פסק חוץ), בישראל, כדי שניתן יהיה לבצע את ההסכם ואת פסק הדין, גם בישראל, על כל חלקיו. באופן זה, זכויותיך תישמרנה בישראל ובארה"ב, ותוכל לבקש לאכוף אותן, במקרה של הפרה מצד האם.
בית המשפט ממנה פסיכולוג קליני כמומחה מטעמו, כדי שיגיש חוות דעת בעניין. בית המשפט מכריע בין הזכויות המתנגשות של ההורים ולנוכח טובת הילד.
יש להניח שבית המשפט ייעתר לתביעה להגירה של קטינים המצויים במשמורת האם, לקנדה, ובלבד שייקבעו הסדרי ראייה נרחבים בין האב לבין הקטינים ויינתנו ערבויות מתאימות על מנת להבטיח את קיום הסדרי הראייה.
כן! ובלבד שלא נאמר במפורש בהסכם שאושר, כי תהיה לבית הדין סמכות ייחודית בכל ענין שמתייחס לקטינים, בעתיד, ושלא יהיו תנאים מגבילים בעניין ההגירה.
כן! כפי שהתרחש ב-2 מקרים, בהם משרדנו ייצג בהצלחה, בתיקי משמורת והגירה, 2 אמהות שהוחזרו לישראל, אחת אם בריטית,והשנייה אם אמריקאית, לאחר קביעה שיפוטית נגדן, בענין חטיפה, במסגרת בהליכים שהתקיימו עפ"י אמנת האג בחו"ל.ר' בתיק תמ"ש 44262/02,(מתן היתר להגירת קטינה לאנגליה,ע"י בית המשפט למשפחה בתל-אביב) ובתיק תמ"ש 16591/04 (מתן היתר להגירת 2 קטינים לארה"ב, ע"י בימ"ש בקריות) .המלצות חוות דעת של מומחה (פסיכולוג קליני) אשר מתמנה במסגרת ההליכים למשמורת והגירה מהווה חלק משמעותי בהליך,ובדרך כלל בתי משפט נוטים לאמץ את המלצות של חווה"ד, בשאלות של משמורת,הסדרי ראייה והגירה,מבחינת טובת הקטינים .המלצה חיובית, על פיה הגירת הקטינים יחד עם אמם לחו"ל תואמת את טובת הקטינים, מגדילה את סיכויי האם להצליח,אך ביהמ"ש אינו חייב לקבל את המלצות המומחה, אשר עשוי להיחקר על חוו"ד בביהמ"ש.
להתגונן ולהתנגד לתביעת ההגירה, ואפילו לשקול הגשת תביעת משמורת, כמשקל נגד.
לא! אם, אכן, ביהמ"ש ימצא כי הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי תביעת ההגירה, הינה רצון לנתק בין הקטין להורה השני, כי אז התביעה עשויה להידחות.
כן! אין הגבלה משפטית למצב זה, על לאף שהוא בלתי תקין. אולם זאת עד אשר אחד הצדדים רוצה להתגרש או להפסיק מצב זה ולהסדיר את עניין משמורת /הסדרי ראיה או עד שהרשויות באחת המדינות מתערבות.
כן! ביהמ"ש למשפחה בישראל אמור לבחון את כל מקרה לגופו,ולהיעזר במומחה, פסיכולוג קליני,שיתמנה להגיש חוות דעת והמלצות בענין, ובפרט ביחס לשאלה, האם הגירת הקטינים תהיה לטובתם או לא. אם מסקנות והמלצות חוו"ד יהיו ברורות,והמומחה ימליץ, כי הגירת הקטינים תהיה לרעת הקטינים והישארותם בישראל תשרת את טובתם, אז ביהמ"ש עשוי לאמץ את ההמלצות,והאב יצליח למנוע את העתקת מקום מגורי הקטינים לחו"ל, באופן חוקי.כך התרחש בפרשה שנדונה בפני בימ"ש למשפחה בתל אביב,בחודש 9/2015, כאשר נדחתה בקשת האם (ילידת אירלנד) להגר עם הקטינים, בני 4 ו-8 לאירלנד, לאחר שהיא חזרה לישראל, בשנת 2013, עם הקטינים,לאחר בהליכים משפטיים, עפ"י אמנת האג, להחזרתם מאירלנד,לישראל,כאשר הם היו בגיל הרך. בתיק זה, חוו"ד ציינה כי הקטינים סובלים מטראומות ומחרדות נטישה,וכי פרידה נוספת מאביהם תפגע בהם קשות, וכיהם אינם מסוגלים להתאקלם, ולשרוד מעבר, וטילטול נוסף,עם כל הכרוך בכך, כאשר לאם אין ביכולת להעמיד ערבויות להבטיח את ביקורי הילדים.במצב אחר, אם חוו"ד של מומחה ממליצה כי הגירת קטינים תואמת את טובתם,גם אם התבצעה חטיפה, יתכן כי האב לא יצליח למנוע את הגירה חוקית מישראל לחו"ל, גם אם קודם לכן, האם חטפה את הקטינים מישראל.
לנסות להגיע להסכם גירושין שכולל הסכמה למשמורת ושהיית קבע בחו"ל או להגיש תביעה למשמורת, יחד עם תביעה להגירת קטין בחו"ל.
בהעדר הסכם או סיכוי להסכם, יש להגיש בחו"ל תביעה למתן היתר להגירה לישראל, אולם מתוקף הנסיבות, תיק זה יתנהל בחו"ל.
בדרך כלל, לבית משפט למשפחה, אלא אם יש סמכות נמשכת לבית דין דתי, בעניין ההגירה לחו"ל.