החזקת ילדים/משמורת
להלן, שאלות נבחרות אשר נשלחו על ידי גולשים בנושא 'החזקת ילדים/משמורת', בתחום דיני משפחה בישראל, אשר בחרנו לענות עליהן. ניתן למצוא מידע נוסף בנושא 'החזקת ילדים/משמורת', באתר הראשי שלנו דיני משפחה בישראל.
כן. יש לך סיכוי. אמנם על פי "חזקת הגיל הרך" יש העדפה לקבוע את המשמורת של הילדים בידי האם, עד לגיל 6, אולם, בתיק דומה שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, נקבע, כי ניכור הורי חריף שנגרם עקב ההתנהגות של האם, יכול להוות סיבה מיוחדת לשלילת "חזקת הגיל הרך", הנ"ל, אשר קבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962.
בית המשפט למשפחה קבע, בתיקים שהובאו אליו בנושא זה, של טענות, להסתה וניכור הורי, כי על מנת להוכיח ניכור הורי, יש להציג בפני ביהמ"ש, "ראיות אובייקטיביות" ואין להסתמך על תחושות סובייקטיביות של ההורה הנפגע. כלומר, יהיו מקרים, שבהם ניתוק הקשר עם הילד ביחס להורה הלא משמורן יהיה מוצדק, למשל, אם ההורה הלא משמורן מקיים קשר רופף מאוד עם הילד, או נוקט אלימות פיזית או מילולית כלפיו. במצב כזה, כאשר ביהמ"ש מתרשם מכך באמצעות אנשי מקצוע ובכלל זה עו"ס ו/או פסיכולוג שממונה מטעם בימ"ש, הרי שביהמ"ש עשוי לדחות טענת ניכור הורי. אבל אם אכן יש לך ראיות אובייקטיביות לכך, שגרושתך מסיתה ומנכרת את בתכם הקטינה נגדך, יש סיכוי טוב שתביעתך תתקבל.
בית המשפט למשפחה קבע, בתיקים שהובאו אליו בנושא זה, של טענות, להסתה וניכור הורי, כי על מנת להוכיח ניכור הורי, יש להציג בפני ביהמ"ש, "ראיות אובייקטיביות" ואין להסתמך על תחושות סובייקטיביות של ההורה הנפגע. כלומר, יהיו מקרים, שבהם ניתוק הקשר עם הילד ביחס להורה הלא משמורן יהיה מוצדק, למשל, אם ההורה הלא משמורן מקיים קשר רופף מאוד עם הילד, או נוקט אלימות פיזית או מילולית כלפיו. במצב כזה, כאשר ביהמ"ש מתרשם מכך באמצעות אנשי מקצוע ובכלל זה עו"ס ו/או פסיכולוג שממונה מטעם בימ"ש, הרי שביהמ"ש עשוי לדחות טענת ניכור הורי. אבל אם אכן יש לך ראיות אובייקטיביות לכך, שגרושתך מסיתה ומנכרת את בתכם הקטינה נגדך, יש סיכוי טוב שתביעתך תתקבל.
על פי התיאור שלך, המעשים של אשתך לשעבר עלולים לגרום לניכור הורי. בית המשפט הגדיר את תופעת הניכור ההורי כ"פעולה של הורה באופן בלתי מוצדק המכוונת להכחיד את הקשר בין הקטין לבין ההורה האחר". אם אכן זהו המקרה, עליך לפנות לבית המשפט בתביעה להורות על אכיפת זמני הורות ותקשורת, בינך לבין הילד.
בנסיבות אלה יש לפתוח תיק אפוטרופוסות, ולהגיש בקשה, כדי למנוע מגרושתך לעבור לעיר מרוחקת עם הילד. אתה וגרושתך, כהורי הילד המשותף שלכם, הנכם אפוטרופוסים טבעיים של הקטין, עפ"י דין. כל שינוי מהותי בעניינו של הילד, כמו העתקת מקום מגורים של הילד, למקום מרוחק באופן משמעותי, (למשל, יותר מ-30 ק"מ), אשר בהכרח ישפיע על הזמינות והנגישות שלך ביחס אליו, עם השלכות גם על מקום הלימודים של הילד, שישתנה בהתאם. שינויים כאלה מחייבים את הסכמת שני ההורים, ובהעדר הסכמה מן ההכרח, עפ"י חוק, לפנות לבית המשפט.
במצב זה עלייך לפעול בשני מישורים. כלומר, להגיש תביעת משמורת וגם תביעה למתן היתר לקטין להגר לאיטליה יחד איתך. (לאחר הליך מיקדמי בו תוגש בקשה ליישוב סכסוך). אם תצליחי להוכיח שטובת הילד דורשת את משמורתו בידייך והימצאו איתך באיטליה, תוכלי לזכות בתביעותייך. בדרך כלל, בימ"ש ממנה פסיכולוג מומחה מטעמו כדי לבדוק ולהגיש המלצות בעניין משמורת והגירה. ביהמ"ש יסתייע בחוות דעת המומחה, אולם אינו חייב לפעול על פי המלצותיו, אלא על פי שיקול דעתו.
במצב זה עלייך לפעול בשני מישורים. כלומר, להגיש תביעת משמורת וגם תביעה למתן היתר לקטין להגר לאיטליה יחד איתך. (לאחר הליך מיקדמי בו תוגש בקשה ליישוב סכסוך). אם תצליחי להוכיח שטובת הילד דורשת את משמורתו בידייך והימצאו איתך באיטליה, תוכלי לזכות בתביעותייך. בדרך כלל, בימ"ש ממנה פסיכולוג מומחה מטעמו כדי לבדוק ולהגיש המלצות בעניין משמורת והגירה. ביהמ"ש יסתייע בחוות דעת המומחה, אולם אינו חייב לפעול על פי המלצותיו, אלא על פי שיקול דעתו.
כן. בעלך לשעבר רשאי לתבוע משמורת מלאה על הילדים שלכם, אולם סיכויי ההצלחה שלו אינם גבוהים. בתי משפט אינם נוטים להעביר משמורת מצד לצד, אלא אם כן מדובר במקרי קיצון של מחלת נפש של ההורה המשמורן, אשר מעמידה סכנה לשלומם של הילדים, או וויתור מצד ההורה המשמורן, או רצון עז של הילד/ים (תלוי בגיל/ם ובבשלות/ם).
רצוי לפנות בסוגייה זו, לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה, ולהגיש תביעת משמורת (לאחר הליך מיקדמי של בקשה ליישוב סכסוך). יהיה עליך לשכנע את בית המשפט כי הרחבת זמני ההורות שלך עשוייה לשרת את טובת הקטינים, ולעתור לשינוי המשמורת הבלעדית כך שתשרור ביניכם משמורת משותפת. יצויין, כי משרדנו מטפל בתיקים מסוג זה.
בדרך כלל בתי המשפט בישראל אינם נוטים להפריד בין אחים. כך, שהסיכוי כי כל אחד מן הילדים יגדל במשמורת בלעדית של אחד מכם, אפשרי, אך אינו גבוה. עם זאת, במקרים מיוחדים, כאשר ברור שטובת הילד דורשת הפרדה בין אחים, בימ"ש יורה על כך, ולפעמים גם במקרה של התנגדות מומחה.
כך, באוגוסט 2020, בית המשפט העליון, דחה בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי להפריד בין אחים (זמנית). שם, בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטה להוציא קטין בן 8 וחצי, בעל צרכים מיוחדים, מחזקת הוריו למשך תקופה של מספר חודשים, ולהעבירו למרכז חירום בעיר באר-שבע, בעוד אחיו הצעיר בן ה-4, שאף הוא בעל צרכים מיוחדים, יועבר למשמורת אמו.
בתי המשפט בישראל קבעו כי ההכרעה בסוגיית ההחזקה של בעל חיים לאחר פרידה, מתקבלת על פי השיקול הרחב של "טובת החיה", וכי הגישה הרואה בבעל חיים קניין/רכוש אינה עולה בקנה אחד עם ראיית בעלי החיים בחברה המערבית המודרנית היום. המשפט הישראלי, מעניק שיקול דעת לשופט להחליט עפ"י אמות מידה כגון תום לב, צדק, סבירות, וכדו'.
כך, ביוני 2020 בבית משפט לענייני משפחה בירושלים נדחתה תביעה של גבר לקבל משמורת משותפת על הכלבים עם גרושתו. נקבע שם, כי בחינת השיקול הרחב של "טובת החיה", דורשת את הישארות הכלבים בחזקת האישה לאור הנתק הממושך בינם לבין התובע, שהוא כיום כמו "אדם זר" עבורם.
בתי המשפט בישראל קבעו כי ההכרעה בסוגיית ההחזקה של בעל חיים לאחר פרידה, מתקבלת על פי השיקול הרחב של "טובת החיה", וכי הגישה הרואה בבעל חיים קניין/רכוש אינה עולה בקנה אחד עם ראיית בעלי החיים בחברה המערבית המודרנית היום. המשפט הישראלי, מעניק שיקול דעת לשופט להחליט עפ"י אמות מידה כגון תום לב, צדק, סבירות, וכדו'.
כך, ביוני 2020 בבית משפט לענייני משפחה בירושלים נדחתה תביעה של גבר לקבל משמורת משותפת על הכלבים עם גרושתו. נקבע שם, כי בחינת השיקול הרחב של "טובת החיה", דורשת את הישארות הכלבים בחזקת האישה לאור הנתק הממושך בינם לבין התובע, שהוא כיום כמו "אדם זר" עבורם.
ייתכן שכן. המגמה בפסיקה כיום הינה, היא להתחשב בהכנסות ההורים ובחלוקת הזמנים של הילדים אצלם, ולפסוק בהתאם דמי מזונות, כאשר יהיו מקרים שבהם, האב לא יחוייב, במזונות, כלל.
כך נקבע בפסק דין שניתן בחודש מרץ 2020, בבימ"ש למשפחה בירושלים, (תלה"מ 904-08-18), ביחס לדמי מזונות עבור ילדים, מתחת ומעל גיל 6. בפסק הדין נקבע כי הפתרון המיטבי עבורם הינו להיות במשמורת משותפת, כאשר גם הנטל הכלכלי יתחלק בין שני ההורים אשר להם שכר דומה, ויחסית גבוה. לגבי המזונות, נקבע שאין צורך בתשלום מזונות, אך נקבע שהאב ישלם לאם עבור ההוצאות שאינן תלויות (400 ₪ לכל ילד שגילו מעל לגיל 6).
ייתכן שכן. המגמה בפסיקה כיום הינה, היא להתחשב בהכנסות ההורים ובחלוקת הזמנים של הילדים אצלם, ולפסוק בהתאם דמי מזונות, כאשר יהיו מקרים שבהם, האב לא יחוייב, במזונות, כלל.
כך נקבע בפסק דין שניתן בחודש מרץ 2020, בבימ"ש למשפחה בירושלים, (תלה"מ 904-08-18), ביחס לדמי מזונות עבור ילדים, מתחת ומעל גיל 6. בפסק הדין נקבע כי הפתרון המיטבי עבורם הינו להיות במשמורת משותפת, כאשר גם הנטל הכלכלי יתחלק בין שני ההורים אשר להם שכר דומה, ויחסית גבוה. לגבי המזונות, נקבע שאין צורך בתשלום מזונות, אך נקבע שהאב ישלם לאם עבור ההוצאות שאינן תלויות (400 ₪ לכל ילד שגילו מעל לגיל 6).
כן. בהחלט. בפסק דין שניתן, בחודש אפריל 2020 (תלה"מ 29666-04-19), בבימ"ש לעניני משפחה בתל אביב, נקבע (כב' השופט שני), כי משמורת משותפת הינה הפתרון המיטבי, מתוך ראיית טובתו של הקטין, כדי שאף צד לא יעשה שימוש לרעה בילד. כך מתוך פסק הדין:
"בבואו של בית המשפט להידרש לסוגיית משמורתו של קטין, כמו בכל סוגיה אחרת בה מעורב עניינו של קטין, עליו לשקול, בין היתר את טובתו הקונקרטית של הקטין שעניינו מובא בפניו...עוד בהקשר זה אומר כי, קביעת משמורת משותפת אינה מבטלת את חזקת הגיל הרך, שכן קביעה שכזו לא שוללת מן האם את המשמורת בקטין, שעודנה נותרת המשמורנית על הקטין, אך יחד עם האב. ".
כן! עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה. תתקיים פגישה בינך לבין האם, ובמידה ולא תגיעו להבנות, אזי תהיה רשאי להגיש תביעות, הן בענין המשמורת והן למתן היתר להגירת בתך לאיטליה. בתי משפט עשויים לשמוע במישרין, קטינים מגיל 6 ואילך, ולהתחשב גם בעמדתם, (בניטרול השפעה לרעה), אבל השיקול המרכזי הוא טובת הילד. על פי רוב יתמנה פסיכולוג קליני מומחה לטיפול ואיבחון ילדים, על מנת ליתן את חוות דעתו. המומחה אמור להגיש את המלצותיו לביהמ"ש. במידה וביהמ"ש ישתכנע, כי טובתה של הילדה תואמת את רצונה, דהיינו, להגר לאיטליה ולעבור למשמורת שלך, אזי יוכרע בהתאם, ולהיפך.
כן! עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה. תתקיים פגישה בינך לבין האם, ובמידה ולא תגיעו להבנות, אזי תהיה רשאי להגיש תביעות, הן בענין המשמורת והן למתן היתר להגירת בתך לאיטליה. בתי משפט עשויים לשמוע במישרין, קטינים מגיל 6 ואילך, ולהתחשב גם בעמדתם, (בניטרול השפעה לרעה), אבל השיקול המרכזי הוא טובת הילד. על פי רוב יתמנה פסיכולוג קליני מומחה לטיפול ואיבחון ילדים, על מנת ליתן את חוות דעתו. המומחה אמור להגיש את המלצותיו לביהמ"ש. במידה וביהמ"ש ישתכנע, כי טובתה של הילדה תואמת את רצונה, דהיינו, להגר לאיטליה ולעבור למשמורת שלך, אזי יוכרע בהתאם, ולהיפך.
כן! עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה. תתקיים פגישה בינך לבין האם, ובמידה ולא תגיעו להבנות, אזי תהיה רשאי להגיש תביעות, הן בענין המשמורת והן למתן היתר להגירת בתך לאיטליה. בתי משפט עשויים לשמוע במישרין, קטינים מגיל 6 ואילך, ולהתחשב גם בעמדתם, (בניטרול השפעה לרעה), אבל השיקול המרכזי הוא טובת הילד. על פי רוב יתמנה פסיכולוג קליני מומחה לטיפול ואיבחון ילדים, על מנת ליתן את חוות דעתו. המומחה אמור להגיש את המלצותיו לביהמ"ש. במידה וביהמ"ש ישתכנע, כי טובתה של הילדה תואמת את רצונה, דהיינו, להגר לאיטליה ולעבור למשמורת שלך, אזי יוכרע בהתאם, ולהיפך.
עד לחודש יולי 2017 ,התקיימה אפלייה לרעה של אבות ,ביחס לילדים בני 6-15,אך בעקבות פסיקה תקדימית של הרכב מורחב, של 7 שופטי בית המשפט העליון ,התרחשה פריצת דרך, בחודש יולי 2017, בתיק בע"מ 919/15. שם, נקבע ,ביחס לידים בגילאי 15-6 ,כאשר שני ההורים יהודיים, והילדים מצויים במשמורת פיזית משותפת, כי במצב זה, שני ההורים חבים באופן שיוויוני ,במזונות ילדיהם ,עפ"י פרשנות מקילה,של הדין העברי, ועפ"י המציאות הרווחת כיום. החלוקה בין ההורים תתבצע על-פי יכולתם הכלכלית ,באופן יחסי ,וזאת מכלל מקורות ההכנסה שלהם, לרבות שכר עבודה ,ופוטנציאל השתכרות, ביחס לצרכי ילדם או ילדיהם .
כן- כחריג לכלל! בחודש אוגוסט 2013 ,בית המשפט למשפחה בטבריה ,נתן פסק דין ,אשר השאיר על כנו ,מצב של "משמורת מפוצלת",בין ההורים,ב-2 ערים שונות בצפון הארץ, אשר,לדעתו, הינה "הרע במיעוטו" ,בהתחשב בהמלצות של גורמי הטיפול ,בסידרה של תסקירים,ובהתחשב ברצונם של הקטינים. הבן סירב לעבור מעיר אחת ,שם הוא התגורר עם אביו, לעיר אחרת,שם מתגוררות אמו ואחותו. האחות סירבה להיפרד מאמה,והאם לא היתה מוכנה לחזור התגורר בעיר מגורי האב
בעקבות אשפוזה של אם הקטינים בבית חולים פסיכיאטרי,ואי-יכולתה לתפקד כמשמורנית, באופן זמני או קבוע,אביהם של הקטינים זכאי לפנות לבימ"ש ,ולתבוע לקבל את המשמורת על הילדים. בד בבד עם הגשת התביעה ניתן להגיש בקשה לקבל את המשמורת הזמנית על הקטינים. יתכן שבית המשפט יזמין תסקיר דחוף של פקידת סעד,אשר הינה עובדת סוציאלית,בעלת הכשרה מיוחדת לעיסוק בעניינם של קטינים,לפני מתן החלטתו.
העברת המשמורת לידי האב,באופן קבוע,תלוייה במצבה הרפואי והנפשי של האם ,ובבחינת סיכויי החלמתה וחזרתה לתפקוד מלא. צו להעברת המשמורת הזמנית או הקבועה לידיו של האב,מותנה ,כאמור,בהמלצת פקידת הסעד,אשר ייבחנו ע"י ביהמ"ש,לנוכח טובת הקטינים,ולאור מסוגלותו ההורית שלהאב.
לא! משום שכריכת המשמורת נעשית שלא בתום לב.
כן! אולם בסופו של דבר בית המשפט הוא זה שמחליט, והוא לא חייב לקבל את ההמלצות.
לא! ביהמ"ש בוחן את ההסכם על פי עקרון טובת הילד.
כן! אך ורק בהסכמת הצדדים.
הורה משמורן הינו ההורה אשר החזקת הילדים מצויה בידיו, לאחר פרידת ההורים. כאפוטרופוס טבעי משמש כל אחד מו ההורים בתפקידו ובאחריותו כלפי ילדו, בין אם הילד מוזחק על ידיו ובין אם לא.
ניתן לעתור לבית המשפט,בבקשה לשינוי המשמורת, ובתוך כך לבקש לקבל צו לאיבחון הילדים, הנתונים למשמורת משותפת.
אם האב, האם והקטין שוהים באופן זמני באיטליה, אזי האב יכול להפסיק שהות זו ולשוב עם הקטין לישראל, אלא שהאם בהקשר זה עלולה לטעון לחטיפה. לעומת זאת אם המשפחה מתגוררת דרך קבע באיטליה, אז על האב, להגיש באיטליה, תביעת משמורת ותביעת הגירה לישראל.
כן! כאשר הורי הקטינים או אחד מהם אינו מסוגל לגדל ולטפל בהם או הינו מחוסר כשרות משפטית לעשות זאת, רשויות הרווחה ממליצות על כך ובימ"ש מאשר זאת.
הדרך לקבל משמורת על הקטין היא באמצעות הגשת תביעה למשמורת לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר שיתנהל משפט במהלכו יישמעו עמדות ההורים, יוגשו תסקירי פקידת סעד, ובמידת הצורך, חוות דעת פסיכולוגית, בענין מסוגלות הורית, יינתן פסק דין.
לא! כל הורה משמורן זקוק להסכמת ההורה האחר ,כדי לשנות למקום מרוחק ,את מקום מגוריו של ילד משותף, או לקבל היתר מביהמ"ש. בהעדר הסכמה בין ההורים, ביהמ"ש מכריע במחלוקת, עפ"י טובת הילד. במקרה של ילד אוטיסט או ילד בעל צרכים מיוחדים ,מסוג אחר, מצטרפים לכך, שיקולים נוספים . כל מקרה מוכרע לגופו, עפ"י נסיבותיו, וטובת הילד.בענין העתקת מקום מגורי קטין,בתוך ישראל, יש לעשות הבחנה בין מעבר ממקום אחד למקום סמוך, לבין העברת קטין ממקום אחד, למקום מרוחק. בהעתקת מגורים בין מקומות סמוכים, בטווח של 20-30 ק"מ, אין הכרח בהסכמת ההורה הלא משמורן.הצורך בהמלצות של גורמים מקצועיים, הודגש ע"י ביהמ"ש למשפחה באשדוד, בחודש 7/2016, אשר מנע מעבר חד צדדי ,כאשר החליט בחיוב ,על בקשת אב גרוש,למתן צו מניעה ,האוסר על העברת ילדיו, (אחד אוטיסט), מדרום הארץ, למרכז,עם אימם המשמורנית, בניגוד להסכם הגירושין, כדי להצטרף לבעלה הטרי, וזאת תוך כדי אימוץ עמדת עובדת סוציאלית לסדרי דין, אשר סברה, כי טובת הילדים דורשת שמירת סטטוס קוו ,ביחס למסגרות הלימוד, ומקום המגורים . הצורך ביציבות בחייהם של הילדים הודגש בפסק הדין, בפרט ביחס לילד, אשר לוקה באוטיזם
לא! אין להגיש חוות דעת פרטית,מבלי לקבל היתר מראש לעשות כך,מביהמ"ש.כך נקבע בחוק, ובתקנות סדר הדין האזרחי. ניתן לבקש מביהמ"ש להזמין את המומחה מטעם בימ"ש, ולחקור אותו על חוות דעתו, בשלב ההוכחות ,וזאת על מנת לנסות ולסתור ולהפחית את משקל דבריו. ביהמ"ש אינו מחוייב לקבל את המלצות מומחה, אשר התמנה על ידיו,אך בדרך כלל,בימ"ש נוטה לאמץ את המלצות המומחים,מטעמו.
הוצאת קטין לחו"ל טעונה הסכמה מראש ,ובכתב של ההורה השני .בהעדר הסכמה מצד האב ליציאת הקטינה לביקור בחו"ל,יש לפנות ,ללא דיחוי ,לביהמ"ש,בבקשה לקבלת היתר לנסיעת הקטינה לחו"ל .לנוכח התנגדות האב,וכדי להניח את דעתו,ביהמ"ש עשוי לקבוע ערבות כספית או בטוחה אחרת,להבטחת החזרתה של הקטינה לישראל.
המדינה המתאימה לניהול הליכים מסוג זה.
כן! חוץ ממקרים חריגים.
כן! אין הבדל.
כאשר האם איננה או איננה מסוגלת למלא את תפקיד המשמורן.
כן! אם מפאת חזקת "הגיל הרך", בית המשפט נוטה כמעט באורח אוטומטי להעניק את המשמורת לאם, סביר להניח שבמידה וחזקת "הגיל הרך" תבוטל ע"י הוראת חוק, גישת בית המשפט עשויה להשתנות ממצב של העדפת האם לכוון שוויון זכויות בין אב לאם.
אם האלימות של האב הופעלה כלפי ילדיו, כי אז נתון זה עלול להיות גורם מכריע לחובתו, וזאת בתנאי שהאם איננה אלימה, ובתנאי שהיא בעלת מסוגלות הורית נאותה. אם האלימות של האב הופעלה כלפי אשתו או אדם אחר, אזי עובדה זו תילקח בחשבון, כחלק מן השיקולים, אולם לא כגורם מכריע לחובתו.
לא! אין בחוק פרק זמן מינימלי בין המועד שבו מוגשת תביעת משמורת אחת לבין המועד שבו מוגשת תביעת משמורת נוספת. פסק-דין בענין משמורת נתון בכל עת לשינוי. פרק הזמן שבין הגשת תביעה אחת לחברתה נתון לבחינת סבירותו והרלבנטיות ע"י ביהמ"ש.
לא! משמורת משותפת, מתייחסת למצב שבו הקטין שוהה במחיצת כל הורה, כמחצית מן הזמן. במצב שבו הוסכם כי הקטין שוהה אצל ההורה הלא משמורן, בכל סוף שבוע שני, לסירוגין, הרי שמדובר על הסדרי ביקור ותו לא, והשימוש במונח "משמורת משותפת", ריק מתוכן.
לא! משמורת משותפת משמעותה שהאב והאם מחלקים ביניהם פרקי זמן שווים עם הקטין. משמורת המשותפת, מחלקת את האחריות לטיפול בקטין וסיפוק צרכיו בין ההורים. זכויות האם אינן נפגעות מכך שהמשמורת משותפת, עם האב אלא להיפך, האם עשויה לצאת נשכרת מכך, משום שהאב נושא בנטל גידול הקטין.
ראשית, ניתן להגיש לבימ"ש למשפחה, תביעת משמורת ,ויחד איתה, בקשה דחופה לצו משמורת זמנית,וצו מניעה אשר יאסור על החזרתו של בנך הביתה,באופו זמני. הן אתה,כאב,והן בנך, כאישיות משפטית עצמאית, יכולים לפנות לביהמ"ש,וליזום הליכים משפטיים,וסיכוי ההצלחה של העברת המשמורת טובים,על פניהם. ישראל מחוייבת להכיר בזכות של קטין להשמיע את רצונו ודעתו, אשר יישקלו בהליך המשפטי,בהתאם לגילו ,ורמת בגרותו הנפשית. בנך כבר הגיע לגיל ,אשר בו ביהמ"ש נוטה להעניק משקל משמעותי לרצונו ודעתו של קטין.מומלץ לפנות לביהמ"ש,באמצעות עו"ד,ללא דיחוי . ביהמ"ש עשוי להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע, שפועלת כיחידת עזר ליד ביהמ"ש ,ומועסקים בה עובדים סוציאליים ,ופסיכולוג, בנסיון להגיע להסכמות,כאשר שם משרת עו"ס עם הכשרה /הסמכה לשמיעת קטינים. ביהמ"ש עשוי למנות פקיד/ת סעד להכנת תסקיר ,ומתן המלצות. במידה ואמו של ילדך תתנגד להעברת המשמורת אליך. אם אמו של ילדך תטען,כי הקטין מושפע לרעה, מהסתה נגדה, לא יהיה מנוס ,אלא למנות מומחה, מטעם ביהמ"ש, פסיכולוג קליני,שיכין חוות דעת מקצועי ,ויתן המלצות, בענין המשמורת, ויבחן את טובת הקטין,בניטרול הסתה/השפעה של צד זה או אחר.
קרוב לוודאי שלא ! למרות שהחוק הישראלי מאפשר להורים פרודים או גרושים להגיע להסכמות ביניהם, בענין משמורת ילדיהם הקטינים,הסכמה כזו צריכה לקבל אישור של בימ"ש בישראל. לבמ"ש מסור שיקול דעת בענין,והוא רשאי לסרב לאשר הסכמה מעין זה, אם ,לטעמו,היא מנוגדת לטובת הילדים. בדרך כלל, בתי משפט בישראל מעניקים משמורת משותפת להורים, אשר לשניהם יש "מסוגלית הורית טובה", שניהם מעורבים בחיי יום יום של הקטינים, הם גרים בסמוך זה לזה,ושוררים ביניהם תקשורת תקינה, ושיתוף פעולה. אם כל התנאים מתקיימים,פרט לקירבה גיאוגרפית, וההורה בחו"ל מצליח לקחת חלק מעורב ופעיל בחיי הקטינים,באמצעות תקשורת ווירטואלית,יום יומית,בנוסף להסדרי ראייה / הסדרי ביקור נדיבים בפועל,יתכן כי,בכפוף להמלצה של מומחה ו/או פקידת סעד,יהיה אפשר לשכנע את ביהמ"ש לאשר את הסכמת ההורים.
המדינה המתאימה לניהול הליכים מסוג זה.
כן, כחריג לכלל.
כן! אולם איננו חייב.
כן! ידועה בציבור של נפטר יכולה לקבל משמורת על ילדיו של המנוח, כאשר אימם הביולוגית אינה רוצה בכך. עליה להגיש בקשה להתמנות כאפוטרופוסית על הילדים ולבקש לקבל את המשמורת עליהם. רצוי להגיע להסכם עם אמם של הילדים ולהגישו לביהמ"ש יחד עם הבקשה הנ"ל.
אבי הקטין, הינו אפוטרופוסו הטבעי של הקטין. אם לאביו הביולוגי של הקטין, יש נוכחות בחייו של הקטין, ואין סיבה מיוחדת לשלול ממנו את אפוטרופסותו הטבעית, כי אז הקירבה הפיזית והיומיומית של הבעל השני, אינה מהווה צידוק לשלילת מעמדו של האב הביולוגי. כמו כן, סביר להניח כי לבעל השני לא תוענק משמורת משותפת על בנה של אשתו מנישואיה הראשונים.
כאשר ילד נמצא בהחזקת שני הוריו, אשר חיים בנפרד זה מזה, באופן שמחצית מן הזמן הוא שוהה במחיצת הורה אחד ומחצית אצל משנהו.
במידה והאב יתבע משמורת על הקטין, בית המשפט עשוי להורות על בדיקת מסוגלות הורית של שני ההורים, ועל פי תוצאות הבדיקה, עשוי בית המשפט להחליט למי מההורים יש מסוגלות טובה יותר, לגדל את הקטין. יחד עם זאת, בית המשפט עשוי לקחת בחשבון את העובדה שהאב לא מקיים קשר רציף וקבוע עם הקטין ואינו דואג לצרכיו, וכן להתחשב בעובדה שהאם מעניקה ודואגת לצרכי הילד ומעניקה לו מסגרת יציבה וקבועה.
במידה ואין כל דופי במסוגלותה ההורית של האם, והיא מספקת את צרכיה הפיזיים והנפשיים של הקטינה, סיכויי תביעת האב לקבל את המשמורת על הקטינה אינם גבוהים, בהתחשב בגילה הרך.
טובים! בית המשפט למשפחה,עשוי להחליט ,כי יש לו סמכות לדון בתביעת המשמורת,שתגישי,מייד לאחר הלידה, גם אם בעלך יטען, כי פנה לביה"ד, לפני שהקטין נולד,וכי סוגיית המשמורת נכרכה מטיבו,בתביעת הגירושים. בחודש נובמבר 2015, ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, דן בפרשה דומה, שם האב הגיש בקשה לדחות תביעת משמורת שהגישה אם טרייה,על הסף, מחמת העדר סמכות, בטענה כי ענין המשמורת הינו בסמכותו של ביה"ד ,שם הוא פתח תביעת גירושין,עוד לפני הלידה. ביהמ"ש למשפחה לא קיבל את טענות הבעל,קבע שיש לו סמכות,לדון בסוגיית המשמורת, והדגיש כי עילת תביעת משמורת אינה יכולה להיווצר טרם לידת קטין,ולא ניתן לכרוך ענין המשמורת ,לתביעת הגירושין, שהוגש לפני שהקטין בא לעולם.
לא ! את זקוקה להיתר מראש מבית המשפט ,כדי להכשיר את המעבר של הילדים ,מרעננה לדרום הארץ,במצב של אי-הסכמה מצד אביהם, אחרת את עלולה להיחשף להליכים משפטיים מצדו ,על מנת להחזיר את המצב לקדמותו!
את אינה רשאית לפעול באופן חד צדדי ,בהעדר הסכמה מצד בעלך לשעבר, ולהעביר את הילדים שלכם ליישוב מרוחק . כאשר הורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בענין מקום מגורי ילדיהם,כל הורה רשאי לפנות לבית המשפט בענין,ולבקש שהוא יכריע במחלוקת. אם את תבצעי העתקת מקום מגורי הקטינים מרעננה לדרום הארץ, בלי היתר מראש של ביהמ"ש, ובניגוד לדעת אביהם, את עלולה להיות מחוייבת להחזיר את הילדים לרעננה,כי אביהם עלול לפנות לביהמ"ש ,על מנת לקבל צווים שיפוטיים ,בנסיון למנוע מעבר חד צדדי של הקטינים,למקום מגורים מרוחק.
בקיץ 2011 משרדנו ייצג אב של ילד בן שנתיים, בהליכים משפטיים דחופים ,שננקטו בבית המשפט לענייני המשפחה בטבריה, וקיבל צווים שביטלו את המעבר של הפעוט ע"י האם(משמורנית זמנית) מצפון הארץ למרכזה,בניגוד לדעתו,והחזיר את המצב לקדמותו. בהחלטה נאמר במפורש ,שהאם פעלה בחוסר תום לב,וביצעה את המעבר, בדרך של מחטף,בניגוד גמור לדעת האב, במקום להגיש בקשה מסודרת לקבל היתר מראש, להעתקת מקום מגוריו של הקטין . החלטה זו קיבלה תוקף משנה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בבקשה לעיכוב ביצוע,ובבקשה למתן רשות ערעור ,שהוגשו מטעמה,כאשר שתי הבקשות נמחקו,בהמלצת ביהמ"ש המחוזי,אשר לא הותירה מקום לספק,באשר לדעתו,ביחס להתנהגות האם.
כן! שתיקה או התנהגות מסויימת עשויים לבטא הסכמה משתמעת לסמכות בית הדין.
כן, ובלבד שהילד הגיע לבשלות מסוימת, הוא מבין את מהות העניין, ויש לו רצון ודעה עצמאית בעניין.
עד ל- 6 חודשים. שהייה ממושכת לתקופה של יותר מ- 6 חודשים, עלולה לגרום לכך שמקום שהייתו בחו"ל, ייעשה למקום המגורים הרגיל של הקטין, כתחליף לישראל, ועלולה להכשיל פניה לפי אמנת האג להחזרתו ארצה, אם ההורה השני לא יחזיר אותו, כפי שהוסכם.
בדרך כלל המשמורת עשויה להימסר לאם, על פי חזקת הגיל הרך של הילדים. בדרך כלל הסיכוי של אב לקבל משמורת על ילדיו, בגילם הרך, נמוך למדי, אלא אם יש נסיבות מיוחדות. נושא החינוך, אינו מהווה, כשלעצמו, עילה לקבלת משמורת על ילדים.
ההורה המעונין בכך, יגיש תביעה למשמורת, ויפרט בה את הנימוקים התומכים בתביעתו למשמורת משותפת, יחד עם תצהיר התומך בתביעה ועובדותיה.
לא! אולם ניתן לחתור לתוצאה דומה ע"י תביעה לשינוי הסדרי הראיה, במטרה להגיע לחלוקת זמן הטיפול וההשגחה בין ההורים. לחילופין ניתן לתבוע במסגרת מזונות, דמי טיפול מוגדלים.
לא! יש להניח שענין המסגרת החינוכית, אשר בה יילמדו הילדים יוסכם או ייקבע בהחלטה לשינוי המשמורת, כאשר בית המשפט יכריע בשאלה זו, בשים לב לטובת הילדים.
השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לקבוע בידי מי תהיה המשמורת מבוססים על טובת הקטין, ועל מסוגלותו ההורית של הורה זה או האחר ולא על הצהרות בשעת דחק או בתקופת ההריון.
ככלל, שינוי בהעדפה מינית של הורה אינו אמור לשלול את היכולת של הורה משמורן (אם או אב) לשמש כמשמורן, אלא אם ההתנהלותו של אותו הורה משמורן פוגעת או עלולה לפגוע בטובת הילד.שינוי דרסטי בהעדפה המינית של הורה משמורן אינו אמור ,כשלעצמו,להוות עילה לשלילת משמורת, ואינו מעיד,בהכרח, על העדר מסוגלות הורית או העדר כשיורות לשמש כמשמורן, אלא אם התנהלותו ואורח חייו של אותו הורה פוגעת בטובת הילד. ויודגש כי, טובת הילד,היא זו שעומדת במרכז,ומהווה את העיקר.שינוי מין או מהפך בהעדפות מינית אצל הורה משמורן והשלכותיהם על ענין המשמורת ,אמורים להיבדק ע"י עובדים סוציאליים ופסיכולוג קליני,אשר אמור להתמנות ע"י בימ"ש (אם תוגש תביעה להעברת המשמורת)בתי משפט למשפחה אמורים לנהוג בדרך שיוויונית, ללא אפליה או דעה קדומה ,ביחס להורה שאינו הטרוסקסואל, וכל מקרה אמור להיבחן,על פי נסיבותיו.
לא! ניתן לכרוך משמורת קטינים אך ורק לתביעת גירושין.
מגיל 10 לערך, ובכפוף למידת הבנתו ובשלותו הנפשית.
ניתן להגיש בקשה למתן רשות לערער בעניין, בבית הדין הרבני הגדול. כך נעשה בחודש מרץ 2003, בנוגע להחלטת בית הדין הרבני בבאר שבע, אשר העבירה משמורת זמנית לאב, אשר הצהיר קודם לכן בדיון, שהוא דו-מיני ומתגורר עם בן זוג, דבר שדייני בית הדין אמרו שימנע ממנו קבלת משמורת, אפילו זמנית, כפי שנרשם בפרוטוקול.
בנסיבות חריגות, כאשר אב איננו נוכח פיזית ופסיכולוגית בחיי ילדו, יתכן שבימ"ש יעתר לתביעתה של האם, אולם לפני כן יוזמן האב להביע תגובתו לבקשת האם.
האב רשאי על פי החוק להגיש תביעה למשמורת. ברם, על מנת לשנות את המשמורת ולהעבירה אליו, הוא צריך להוכיח כי כישוריו ההוריים טובים וראויים יותר מכישוריה של האם, וכי טובת הילד מצדיקה שהמשמורת תעבור עליו.
הורה ביולוגי או הורה מאמץ. זה נקבע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
במקרה שבו הילדים מבקשים לעבור להתגורר עם האב, בניגוד למשמורת המצוייה בידי אמם, על האב, להגיש תביעה לשינוי המשמורת, ולעתור לשינוי משמורת הקטינים.
לא ! במצב של משמורת משותפת, ובהנחה שהילדים רשומים כמתגוררים גם בכתובת האב, לא צפוייה להתעורר בעיה של רישום למוסדות חינוך, לנוכח המעבר של האם למגורים ביישוב אחר, משום שהלכה למעשה הילדים עדיין תושבי המועצה.
עליך להגיש את התביעה לביהמ"ש לעניני משפחה שנתונה לו סמכות לדון בתביעה. בהתאם לתקנות סדר דין האזרחי התשמ"ד-1984, (תקנה 295ב), הגשת תביעה להחזרת קטין חטוף תוגש לביהמ"ש למשפחה, שבתחום שיפוטו מצוי הילד.
אם הוגשה נגדך תביעת משמורת בישראל ,כאשר מרכז חייכם ,ובפרט מרכז חיי הקטין ,הינו בחו"ל, מומלץ להגיש בקשה לסילוק על הסף,של תביעת המשמורת, אשר תהיה מבוססת על טענת העדר סמכות בינלאומית, ועל טענה שמדינת ישראל מהווה פורום בלתי נאות, להתדיינות. בין אם הקטין נולד בישראל,ובין אם נולד בחו"ל,אם הקטין אינו גדל ואינו מתחנך בישראל,קרוב לוודאי ,שביהמ"ש יפסוק שהוא מחוסר סמכות בינלאומית לדון בתביעה, ובקשתך לסילוק על הסף, תתקבל,ותיענה בחיוב.
יתכן גם,כי ביהמ"ש יציע או אפילו ימליץ לצד שכנגד למשוך/לבטל את התביעה,כפי שעשה בית המשפט לענייני משפחה בת"א ,בחודש 11/2014, בתמ"ש 25739-07-14,וזאת לאחר שהוגשה תגובת האם (שהיתה מייוצגת על יד משרדנו),ואכן התביעה נמחקה . ההורים היו זוג ישראלים ,שהתגרשו בישראל, אך חיו ביחד ,ללא נישואין לאחר הגירושין, היגרו לחו"ל,ונפרדו שם. האם הגישה תביעת משמורת בוושינטון,ארה"ב, וטענת האב,שהיא כבולה לתנאי שיפוט ייחודי,בישראל,בהסכם טרום הנישואין ,לא התקבלה. לאחר מכן,בחודש 1/2015, האם הצליחה לגרום לדחיית הליכים נוספים, שנקט האב נגדה, בישראל,לצו מניעה שיאסור עליה להמשיך לנהל הליכים שונים נגדו,בחו"ל, כאשר ביהמ"ש למשפחה בת"א, פסק לטובתה, וקיבל את בקשתה לדחיית התביעה על הסף (תמ"ש 5234-10-14).
ניתן להגיש בקשה למתן רשות לערער ,מבית המשפט המחוזי,וזאת בתוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה,בדבר הסירוב למנות פסיכולוג מומחה.בית המשפט העליון קבע שחוות דעת של מומחה,פסיכולוג קליני,הינה כלי עזר חשוב לבית המשפט,אשר דן בתיק משמורת,וסירובו של שופט למנות מומחה,אשר חוות דעתו מהווה ראיה ככל ראיה אחרת,עלול לפגוע בזכותו המהותית של צד לדיון להביא ראיות בפני ביהמ"ש,ועלול ליצור רושם מוטעה,כאילו המשפט הוכרע עוד בתחילתו.
במצב שהקטין נמצא בפועל (דה פקטו) מחצית מן הזמן או יותר במחיצת הורה אחד ,ומחצית מן הזמן,ואף פחות מזה,אצל משנהו,עשוי הדבר להיחשב כמשמורת משותפת, בפועל ,וזאת בהנחה,כי ההסדר הנ"ל הינו קבוע ומתמשך, ושהימים בהם שוהה הקטין אצל אביו כוללים לינה. אולם כאן יש להבחין בין מצב של ,מעין משמורת משותפת ,למעשה,לבין מצב של משמורת משותפת,כדין(דה יורה).במצב של משמורת למעשה,תלוי האב בחסדיה של האם המשמורנית,ברצותה מאפשרת,וברצותה מערימה קשיים.לעומת זאת מצב של משמורת כדין,מבוסס על החלטה שיפוטית ,ואיננו תלוי במצב רוחו של ההורה המשמורן.לפיכך רצוי לערוך הסכם ,ולהביאו לאישור בימ"ש,על מנת שתהא התאמה בין המצב השורר בפועל להחלטה משפטית בנדון.
לא! סמכות זו נתונה לבית המשפט לנוער, בהמשך לבקשתו של פקיד סעד (עובד סוציאלי).
משקל מכריע.
בית דין רבני רוכש סמכות אך ורק כתוצאה מכריכת הנושא לתביעת גירושין.
כן! אם לא יוגש כתב הגנה לבית המשפט בחו"ל, יתכן שבעלה לשעבר יקבל החלטה זמנית או קבועה בענין המשמורת, במעמד צד אחד, לנוכח העדר תגובה מצידה.
בנסיבות חריגות, כאשר אב איננו נוכח פיזית ופסיכולוגית בחיי ילדו, יתכן שבימ"ש יעתר לתביעתה של האם, אולם לפני כן יוזמן האב להביע תגובתו לבקשת האם.
אב לא משמורן רשאי להגיש לבימ"ש, תביעה להחזקת ילדיו. במסגרת ניהול התיק בביהמ"ש ייבחנו כישוריו, תישמע עמדת האם, יוזמן תסקיר פקידת סעד ו/או חוות דעת פסיכולוגית, תיבחן טובת הילדים ובימ"ש יחליט.
בדרך כלל, ילדים עד גיל 6, אמורים להיות במשמורת אימם. אולם, באם לאם יש כישורים הוריים נמוכים, בעוד שהמסוגלות ההורית של האב גבוהה יותר, עשוי האב לקבל קטין, בגיל רך, לחזקתו.
יש להגיש בקשה לקביעת מועד דיון בתביעה למשמורת, לקביעת משמורת קבועה.
כן ! מעבר של קטין מהורה משמורן להורה לא משמורן או במילים אחרות, שינוי במשמורת בין הורים יכול להתבצע, אם וכאשר שוררת הסכמה ביניהם. הסכמה שכזו נכון ורצוי להעלות על הכתב ,ולהגישה לאישור ביהמ"ש, בצורה של בקשה משותפת לשינוי במשמורת הקטין. בהעדר הסכמה בין ההורים, ולנוכח רצונו של קטין בגיל בר/בת מצווה ,רשאי ההורה הלא משמורן להגיש תביעת משמורת, ולנסות באמצעותה לגרום לשינוי במשמורת. רצונו של קטין ,בגיל זה ,נלקח בחשבון, כגורם חשוב.
ככלל, הסיכוי נמוך ,הואיל ובכללי אתיקה אשר חלים על פסיכולוגים קיים דגש על חשיבות ההפרדה בין טיפול ואיבחון, אך דו"ח ,אשר נכתב ע"י פסיכולוג שהתמנה ע"י ביהמ"ש ,לצורך טיפול בקטין,בהסכמת ההורים ,עשוי להוות בסיס לעדות של המומחה המטפל, בפני ביהמ"ש,כלומר הוא יכול לתת עדות בע"פ,ולהיחקר בבימ"ש על הדו"ח .בחודש נובמבר 2017, ביהמ"ש למשפחה בנצרת,הדגיש,בהחלטתו במסגרת הליכי משמורת,כי פסיכולוג ,אשר התמנה כדי לטפל בילד,עשוי לשמש כעד בפני בימ"ש, ולהיחקר על הדו"ח, והטיפול בקטין, ע"י הזמנת מי מהצדדים. ביהמ"ש החליט כך לאחר שהאב,אשר מיוצג ע"י משרדנו, ביקש כי הפסיכולוג המטפל ימונה כמומחה מטעם ביהמ"ש. אומנם הבקשה נדחתה,אך נוצר חלון הזדמנויות לחקירת הפסיכולוג המטפל,בשלב ההוכחות .
כן! ניתן להגיש בקשה דחופה משותפת ,שלך ושל אשתך, לביהמ"ש ,למינוי אפוטרופוס זמני נוסף(האב החורג) לקטין (שאינו ילדו הביולוגי),לשמירת עניינו,לנוכח מצבה הבריאותי הירוד של אשתך. מומלץ שאשתך תערוך תצהיר ,שמפרט ומנמק את רצונה ,ביחס לאופן גידול הקטין ,במקרה של פטירתה.
בכל מקרה,אם אשתך תלך לעולמה, צפוי להתנהל משפט על המשמורת ,כאשר מצד אחד, אתה תתבע לשמש כמשמורן,או אפוטרופוס קבוע, ומצד שני, האב הביולוגי או הוריו,עשויים גם לתבוע משמורת. ביהמ"ש יכריע בסוגייה ,בעזרת מינוי והמלצות מומחים, עפ"י עקרון טובת הקטין,ועמדתו עשוייה להילקח בחשבון,בהתאם לגילו הכרונולוגי ,ומידת הבשלות הנפשית שלו. בספטמבר 2014 ביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב ,פסק בתמ"ש 8096-02-10 ו- תמ"ש 16203-02-10 ,לטובת אב חורג (בן הזוג של האם שנפטרה),אשר הועדף על פני האב הביולוגי ,וזאת בהתחשב ברצונה המוצהר של בת קטינה, ובהתחשב בכך שהעברתה למשמורת של האב הביולוגי היתה גורמת לניתוקה גם מן האחים שלה, שנולדו לאמה ולאביה החורג (בן הזוג השני) .נפסק כי הפרדה זו תהיה לרעתה,ועלולה לגרום לה נזק נפשי.
הילד עלול להיות מוכרז כ"קטין נזקק", והוא אף עלול לעבור זמנית לרשויות, או למשפחה אומנת, בהוראת ביהמ"ש.
לא! יש לו שיקול דעת בעניין.
לא! לבית דין רבני יש סמכות שיפוט רק כאשר שני הצדדים הינם יהודים כהלכה.
יש לשקול בקשה לצו עיכוב יציאתם של הקטינים מן הארץ, ובד בבד לנהל משא ומתן לקראת גיבוש הסכם שיבטיח את יציאת הקטינים וחזרתם ארצה, כנגד בטחונות וערבויות, ויקבל את אישור בית המשפט.
עליך להגיש תביעה להחזקת הילדים, בבית הדין הרבני, משום שענין משמורת הילדים "נתפס" בסמכות ביה"ד, לאחר שהוגשה לביה"ד תביעת הגירושין יחד עם תביעת המשמורת.
הסוגיה הרלבנטית בנושא משמורת הקטין תהא "הפורום הראוי" לניהול ההליכים, כלומר, המקום או המדינה, שבהם נכון יותר לנהל את המשפט. על פי רוב, ארץ מקום המושב או מרכז החיים של הקטין, היא הגורם המכריע את הכף בשאלה זו. העובדה שישראל מהווה את מרכז חיי הקטין, והעובדה שקודם לכן הוגשה תביעת משמורת בישראל, נתונים אלה, עשויים לשמש בסיס לבקשה בחו"ל למחיקת התביעה שם.
העברת משמורת על קטין יכולה להיעשות בהסכמה בין ההורים, אולם, עפ"י החוק היא טעונה אישור של בימ"ש. ניתן להגיש הסכם לאישור בימ"ש וזהו הליך קצר וזול יחסית.
כן! ילדים שאינם נמצאים במשמורת הוריהם זכאים לקיצבת ילדים, ברם המוסד לביטוח לאומי עשוי לדרוש מן האדם, אשר מחזיק בהם, צו המאשר את דבר החזקתם של הילדים ברשותו.
עד לחודש יולי 2017 ,התקיימה אפלייה לרעה של אבות ,ביחס לילדים בני 6-15,אך בעקבות פסיקה תקדימית של הרכב מורחב, של 7 שופטי בית המשפט העליון ,התרחשה פריצת דרך, בחודש יולי 2017, בתיק בע"מ 919/15. שם, נקבע ,ביחס לידים בגילאי 15-6 ,כאשר שני ההורים יהודיים, והילדים מצויים במשמורת פיזית משותפת, כי במצב זה, שני ההורים חבים באופן שיוויוני ,במזונות ילדיהם ,עפ"י פרשנות מקילה,של הדין העברי, ועפ"י המציאות הרווחת כיום. החלוקה בין ההורים תתבצע על-פי יכולתם הכלכלית ,באופן יחסי ,וזאת מכלל מקורות ההכנסה שלהם, לרבות שכר עבודה ,ופוטנציאל השתכרות, ביחס לצרכי ילדם או ילדיהם .
בחירת ההליך המשפטי המתאים ביותר תלוייה בכמה גורמים,כגון: נסיבות הגעתכם לקנדה, ההסכמה המשותפת האחרונה שלך ושל בעלך ביחס למעבר,ופעולות שונות שמצביעות על כך ,כמו, שמירת זיקות לישראל או ניתוקן. במידה והמעבר היה לפרק זמן מוגבל ,אזי ישראל עשוייה להישמר ,כמדינת המקור, ואז את יכולה לשקול לפעול בישראל ,לנוכח הזמן הקצר שחלף,מאז יציאתכם מישראל, ע"י הגשת תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה, והגשת תביעת גירושין בביה"ד (אם שניכם יהודים) או להגיש תביעת גירושין בביה"ד, ולכרוך לתביעה את ענין המשמורת . עקרון טובת הילדים יהיה הקובע,וייבדק במצב זה. לחילופין,ניתן לשקול נקיטת הליך עפ"י אמנת האג ,שיתנהל בקנדה, בגין חטיפה פסיבית, שנגרמת ע"י בעלך, ומתבטאת במניעת חזרתם של הילדים לישראל. אמנת האג חלה על קטינים מתחת גיל 16. לאחר שהילד/ה הבוגר/ת שלכם י/תגיע לגיל 16 ,לא תתאפשר נקיטת הליך לגביו/ה, עפ"י אמנת האג, וזה ישליך על הילד/ה השני/ה,לנוכח העקרון של אי-הפרדת אחים או לנוכח התנגדותו/ה לחזור לישראל.
כן ! אך לא באופן אוטומטי ,משום שקודם כל, יש להביא להכרתו של פסק הדין הזר ,באמצעות הליך מתאים בישראל ,עפ"י חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958 ,אשר מאפשר לביה"ד או לביהמ"ש בישראל ,להכיר בהחלטות ובפסקי דין ,שהתקבלו בחו"ל ,כבני אכיפה בישראל, ובלבד שהעותר להכרה בפסק החוץ יוכיח כי הפסק ניתן במדינה ,שלפי דיניה ,בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו ,וכי הפסק אינו ניתן עוד לערעור, וכמו כן שהחיוב נשוא פסק הדין ניתן לאכיפה בישראל, ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור.
כן, אך רק בהסכמת הצדדים.
כן! בית המשפט עשוי להתערב לטובת הילד, משום שמסרים כפולים הם לרעתו.
כן! אולם הסכמתם טעונה אישור של בית המשפט.
בבית הדין הרבני, משום שכריכת עניין החזקת הילדים זוכה לצירוף אוטומטי לתביעת הגירושין.
כן! אם האב הינו משמורן ראוי יותר, כישוריו ההוריים גבוהים יותר וטובת הילדים מחייבת זאת, אזי הוא עשוי לקבל את החזקת הילדים ולהיות מעודף על פני האם.
ככלל, אין מפרידים בין ילדים, אלא בנסיבות יוצאות מן הכלל. אם אין טעם מיוחד לכך, סביר להניח שבימ"ש לא יאשר לנתק ולהפריד בין אחים ולחלק את המשמורת בין ההורים.
בעיקרון, בימ"ש, במדינה בה מתגורר קטין דרך קבע, הנותן פסק דין בענין משמורת הקטין הינו ביהמ"ש אשר יש לו שיפוט וסמכות לדון בענין, וזהו גם "הפורום הראוי" לבחון את נושא המשמורת. יחד עם זאת יתכן שגם לבימ"ש במדינת מגורי האב עשוי להיות שיפוט בענין הקטין. למשל אם האב הלא משמורן ו/או הקטין הינם אזרחי אותה מדינה, ושיטת המשפט של אותה מדינה מעניקה שיפוט לבתי משפט שלה, לגבי אזרחי אותה מדינה יהיה אשר יהיה מקום מושבם.
לסבא וסבתא אין זכויות, ע"פ דין, בענין משמורת קטינים. סכסוך בין הורים לבין סבים, אין בו כלשעצמו, כדי להקנות זכויות משמורת לסבים וסבתות, אלא לכל היותר הוא עשוי ליצור עילה בתביעה להסדרי ביקור.
לא! פיטורי הורה מעבודתו, כלל וכלל, אינם מהווים עילה לשלילת משמורת, כמו גם שתעסוקת הורה אינה מהווה עילה להענקת משמורת. לעומת זאת התערערות מצבו הנפשי של הורה משמורן עשוייה להוות טעם להעברת או שלילת משמורת, מפאת החשש לפגיעה בטובת הילדים.