הסדרי ראיה/ביקור
להלן, שאלות נבחרות אשר נשלחו על ידי גולשים בנושא 'הסדרי ראיה/ביקור', בתחום דיני משפחה בישראל, אשר בחרנו לענות עליהן. ניתן למצוא מידע נוסף בנושא 'הסדרי ראיה/ביקור', באתר הראשי שלנו דיני משפחה בישראל.
אם עניין הסדר הביקורים בין הילדה לאביה מעוגן בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, את רשאית לפנות לבית המשפט, בבקשה להתערב בעניין, הואיל ובעלך לשעבר, למעשה, מיפר ומבזה את פסק הדין. את יכולה להגיש בקשה עפ"י פקודת ביזיון בית המשפט, ולבקש להטיל עליו קנס על כל הפרה עתידית בעניין זה, ולחילופין להגיש נגדו תביעה לאכיפת הסכם, ולעתור במסגרתה להטלת סנקציה כספית על כל הפרה שכזאת, מצידו, שגורמת עוגמת נפש לילדה וגורמת לך להוצאות.
יש באפשרותך להגן על זכויותיך, באמצעות הסכם בינך לבין אשתך, שיסדיר את הנושא. על ההסכם לקבוע שזכויות האפוטרופסות שלך ביחס לילדים תישמרנה, למרות הסכמתך למעבר שלהם לישראל במשמורת פיזית של האם. בנוסף, במסגרת ההסכם, יהיה עליך לעגן את זמני השהייה וזכויות הקשר שלך (ביקורים/קשר ווירטואלי), עם הילדים, באופן מפורט וספציפי ככל שניתן, מבחינת מועדי השהייה של הילדים עימך, בישראל ובבלגיה, בחופשות, ובכלל זה לקבוע בהסכם ערבויות כספיות להבטחת קיום הקשר, וסנקציות כספיות ו/או אחרות, במקרה של הפרה.
עליך לדאוג לכך שההסכם יאושר בבית משפט בבלגיה, ויכלול סעיף הסכמה בדבר הגשת בקשה ל"צו מראה" (צו לאכיפת פסק חוץ), בישראל, כדי שניתן יהיה לאכוף את ההסכם ואת פסק הדין, גם בישראל, על כל חלקיו. באופן זה, זכויותיך תישמרנה בישראל ובבלגיה.
יש באפשרותך להגן על זכויותיך, באמצעות הסכם בינך לבין אשתך, שיסדיר את הנושא. על ההסכם לקבוע שזכויות האפוטרופסות שלך ביחס לילדים תישמרנה, למרות הסכמתך למעבר שלהם לישראל במשמורת פיזית של האם. בנוסף, במסגרת ההסכם, יהיה עליך לעגן את זמני השהייה וזכויות הקשר שלך (ביקורים/קשר ווירטואלי), עם הילדים, באופן מפורט וספציפי ככל שניתן, מבחינת מועדי השהייה של הילדים עימך, בישראל ובבלגיה, בחופשות, ובכלל זה לקבוע בהסכם ערבויות כספיות להבטחת קיום הקשר, וסנקציות כספיות ו/או אחרות, במקרה של הפרה.
עליך לדאוג לכך שההסכם יאושר בבית משפט בבלגיה, ויכלול סעיף הסכמה בדבר הגשת בקשה ל"צו מראה" (צו לאכיפת פסק חוץ), בישראל, כדי שניתן יהיה לאכוף את ההסכם ואת פסק הדין, גם בישראל, על כל חלקיו. באופן זה, זכויותיך תישמרנה בישראל ובבלגיה.
עליכם להגיש בקשה, לבית המשפט למשפחה, ליישוב סכסוך, ואם המחלוקת לא תיפתר, אז ניתן להגיש תביעה לקביעת זמני שהייה עם הנכדים, עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962. זאת, בהתאם לתיקון בחוק משנת 2012, שנועד להגן על זכויות סבים, ביחס לקשר עם הנכדים שלהם, וזאת, בתנאי שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתם של הנכדים.
עליכם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה באזור מגורי הנכדים, ובמסגרת תיק זה, לבקש סעד דחוף בענין ביקור הנכדים בבית המלון' אשר בו תתארחו. בית המשפט יורה ליחידת הסיוע לקיים פגישה בינכם לבין הכלה לשעבר, אמם של הנכדים. אם הפגישה תיצלח תוכלו לגבש הסכם, ואם לא, אז תצטרכו להמשיך ולנקוט בהליך משפטי.
בתי המשפט בישראל מכירים בכך שהקשר בין סבים לנכדים הינו חיוני וכי ניתוקו של הקשר עלול לפגוע בטובת הילד, ואף לגרום לו נזק נפשי והתפתחותי. על פי המצב החקיקתי כיום, לסבים יש זכות לתבוע זכויות קשר עם נכדיהם. יחד עם זאת, ביהמ"ש מייחס משקל רב לאוטונומיה של ההורים ויבדוק כל מקרה לגופו. לרוב מה שיכריע הינה השאלה האם הקשר/חידוש הקשר עם הסבים משרת את טובת הנכד הקטין, שהינו עקרון על, ביחס להכרעות בעניין קטינים.
לרוב התשובה תהיה תלוייה בתסקיר/חוות דעת שתוגש לבימ"ש ע"י אנשי המקצוע (עו"ס, פסיכולוג וכיוב'), ובהתרשמות שלהם מן הקשר בין הסבים לילדים ומן הסכסוך המשפחתי. בתיק שהתנהל בבימ"ש לעניני משפחה בחיפה ב-2017 בין אם לבין סבים, דיווחו רשויות הרווחה על מחלוקת קשה והמליצו כי הילדים ייפגשו את הסבים במסגרת מפוקחת, במרכז קשר למשך שלושה חודשים.
עקרונית כן. אין ספק כי הורים, שהינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, זכאים לקבל החלטות בקשר לילדים, לרבות ביחס לקשרים שלהם עם אחרים. במקרים בהם קיימת מחלוקת בין הורים וסבים, לעיתים ייטב אם הילדים לא ייקלעו למריבה ביניהם, ויימנע מהם "קונפליקט נאמנויות".
כן, במקרים מסויימים, כאשר נמצא שהקשר הינו לטובת הילדים. עם זאת, נקבע בפסיקה, כי יש "להעניק זכות התערבות להורי ההורים בזהירות רבה מאוד ובמשורה". כאמור, למרות שבתי משפט מעדיפים שלא להתערב יתר על המידה בשיקול דעתם של הורים, ואף על פי כן, אם טובת הילדים נפגעת ומתברר לבית המשפט כי טובתם היא להיות בקשר עם הסבים, ביהמ"ש יפסוק בהתאם לעקרון טובת הילד, ואף יתחשב ברצונם של הילדים בעניין זה.
כן. בשנת 2012 נוסף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, סעיף אשר על פיו "בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין". תוספת זו משנת 2012, לחוק, חיזקה עוד יותר זכויות של סבים לקיים קשר משמעותי עם נכדיהם, ו"יישרה קו" עם אמנות בינלאומיות בעניין זה.
לא. בעבר לא היה לסבים מעמד בחוק, אבל נעשה שינוי בזכות סבים לפנות לבית המשפט, כדי להתראות עם נכדיהם, לאחר התיקון לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 2007. שם נקבע כי: "הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין ". מאז אותו תיקון לתקנות, הוכרה האפשרות של סבים לנקוט בהליך משפטי כדי להסדיר את קשר בינם לבין נכדיהם.
כן! בשנים האחרונות חלה התקדמות בהכרה בזכויות של סבים, לקשר עם הנכדים שלהם. זכויות סבים להסדרי ראיה עם נכדיהם התפתחו, בתחילה, על ידי בתי המשפט, עד שהוכנסו והוכרו במפורש, ע"י הכנסת, בסעיף 28ב'(א) לחוק הכשרות המשפטית התשכ"ב-1962, בנוסף להכרה בחוק, בזכויות העצמאיות של ילדים(כאן-הנכדים שלכם).
ראשית,אסור לך להיכנע לדרישות של גרושתך,ועליך לעמוד על זכויותיך, עפ"י הסכם הגירושין,שאמור להיות בעל תוקף מחייב,אם הוא אושר בביהמ"ש או ביה"ד. במידה ואם בתך מסרבת לאפשר קשר בפועל מחוץ לביתה, או ממשיכה להסית את הפעוטה נגדך, ניתן לפתוח בהליך דחוף,להבטחת קשר בין הורה לקטין, וניתן לבקש צו האוסר על גרושתך לשלול את זכויותיך,וזאת אף במסגרת בקשה ליישוב סיכסוך,כהליך חובה שמקדים, ומיעוד לחסוך,הגשת תביעה משפטית.
ניתן גם לשקול הגשת בקשה לבזיון ביהמ"ש, לאור הפרת הסכם הגירושין ופסק הדין,ולעתור להטלת קנס כספי על כל סירוב מצד האם לקיים זמן הורי.
אם המצב ימשיך ויחמיר, אז סירוב מצד אשתך לשעבר לאפשר קשר,עשוי להוות עילה לתבוע העברת משמורת,עקב הניכור ההורי שהיא יוצרת אצל הילדה.
בהנחה שהנסיונות לפתור את הבעיה במישרין, מול הילדים,לא הועילו, ובהנחה שהאב הינו נורמטיבי ומשלם מזונות, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה,נגד האם,בענין הסדר הראיה,והפרתם,ובד ובד,לבקש התערבות של גורמים טיפוליים,כמו יחידת הסיוע של ביהמ"ש או פקידת הסעד באזור המגורים או פסיכולוג. בדרך כלל מוגשים דוחות של אנשי מקצוע על הסיבות למשבר ביחסי האב וילדיו,עם המלצות, בדבר שיקום הקשר מחדש. יתכן, כי תהיה המלצה לטיפול פסיכולוגי לילדים, ו/או הדרכה הורית ו/או טיפול לפחות לאחד מההורים ו/או מינוי מתאם הורי,כדי לגשר על קשיי תקשורת בין ההורים.
אי-אפשר לכפות או לאלץ ילדים לקיים מיפגשים עם אביהם,אך ניתן לנסות לטפל בתופעה החמורה של ניכור הורי. מומלץ לפעול ללא דיחוי,על מנת למנוע את הנזק הנפשי,שעלול להיגרם לילדים,כתוצאה מקיבוע ניתוק הקשר עם אביהם,בתודעתם. ניתוק הקשר עם אביהם עלול לפגוע קשות ביכולתם לכונן זוגיות בעתיד, והתערבות מהירה עשוייה לזרז ולהקל על תהליך שיקום הקשר.
יש דרך נוספת להפעיל לחץ – וזאת דרך "הכיס" של האם. אם אין הצדקה,מצד הילדים,לסירובם לראות את אביהם, האב רשאי לתבוע הקטנת מזונות או את ביטולם כלפי ילדיו המרדנים,אך סעד זה,אשר כרוך בהכרזה משפטית של כל ילד סרבן כ"מרדן",עלול לפעול כבומרנג,ולפגוע בהליך בניית הקשר בין הילדים לאב.
להגיש תביעה לבית המשפט ולעתור לשינוי בהסדרי הראיה הקבועים בהסכם.
לא! לבית המשפט, ולא להורה המשמורן, נתונה הסמכות להתיר לינה ולהפסיקה.
ניתן, עפ"י החלטת ביהמ"ש והמלצת פקידת סעד, לקיים מפגשים בין ילדים להורה במרכז קשר, תחת פיקוח ומעכב.
כן ! הגנה על זכויות ביקור נכללת באמנת האג בענין חטיפת ילדים משנת 1980ישראל אימצה את עקרונות האמנה, בחוק אמנת האג(החזרת ילדים חטופים) - 1991. כאשר מדובר בחטיפה מישראל, למדינה אשר האמנה חלה עליה, אז לזכויות הביקור תהיה הגנה עפ"י האמנה.
המלצה מעין זו היא נדירה ביותר, משום שמשמעותה היא משמורת משותפת, בלבוש של הסדרי ראיה מורחבים.
התנהגות נפסדת של אב כלפי אשתו לשעבר, אינה מהווה עילה לשלילת זכותו להפגש עם ילדו, אולם התנהגות מעין זו מהווה טעם מספיק לשינוי נקודת המפגש בין האב לילד, מתוך שאיפה למנוע חיכוך בין האב לאם.
אם ניתן פסק דין בישראל בעניין הסדרי ראיה, כאשר הילדים מתגוררים בחו"ל, ומבקרים בארץ, ובפסק הדין לא נקבעו ערבויות למניעת הפרתו ופסק הדין אף לא הופר, אזי לא התגבשה עדיין עילה לתביעה בביהמ"ש. עילת תביעה אינה יכולה להיות מבוססת על חשש בעלמא.
כן! אדם רשאי לעבור דירה ולהתגורר בכל מקום ללא הגבלה. אולם אם כתוצאה מכך מתעוררים קשיים בהסדרי הראיה, אזי ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה לשינוי הסדרי הראיה והתאמתם למצב החדש שנוצר.
כן! יש לפנות לבית המשפט בבקשה לקביעת הסדרי ראייה. יתכן כי, לאחר הרחקת האב מן הבית, ייקבעו הסדרי ראיה, במרכז קשר, מחוץ לבית.
לא! צו המשמורת הזמנית, המצוי בידי האם, אינו מעניק לה, זכות לשנות את הסדרי הראייה, באופן חד צדדי. שינוי הסדרי ראיה יכול להיקבע ע"י בימ"ש או פקידת סעד, אם בימ"ש האציל עליה סמכויות בענין זה.
ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, בתביעה לקביעת הסדרי ראייה, ובמסגרת התביעה להגיש בקשה לסעד זמני של קביעת הסדרי ראייה זמניים, וכן בקשה למינוי פקידת סעד, אשר תתבקש להכין תסקיר עם המלצות בענין הסדרי הראייה.
תביעה זו איננה תביעה שכיחה. יחד עם זאת, יש מקום להגיש תביעה להסדרי ראייה בין קטינים לאחיותיה של אימם שנפטרה, ובמידה ובית המשפט ימצא לנכון כי טובתם של הקטינים תומכת בקיום הסדרי הראייה יש להניח שהוא ייעתר לתביעה.
כאשר אין תקשורת בין בני הזוג לגבי קיום הסדרי ראייה, אין מנוס אלא להגיש תביעה להסדרי ראייה, ולבקש במסגרת זו את התערבות ביהמ"ש, אשר מסתייע לצורך זה בעובדים סוציאליים בתפקידם כפקידי סעד, כלשון החוק.
כן! זכותו של אב להתראות עם בנו הקטין הינה בבחינת זכות למלא חובה. זכותו של האב אינה לבדה, ולצידה נמצאת זכותו של הקטין לקיום הסדרי ראייה עם אביו. זכותו של האב אינה נשללת בגלל אי תשלום מזונות. זכותו של האב לקיום הסדרי ראייה עלולה להיגרע או להתממש תחת פיקוח לנוכח היותו נרקומן.
הן הורה משמורן,והן הורה לא משמורן,הינם האפוטרופסים הטבעיים של ילדם הקטין. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,תשכ"ב-1962,מפרט שורה של תפקידים ותחומי אחריות,אשר מוטלים על האפוטרופסים הטבעיים של קטין. על הורה משמורן מוטלת אחריות לנהל,לטפל בענייניו,ולספק את צרכיו השוטפים של ילדו הקטין.על הורים,אשר ביניהם מתחלקת המשמורת המשותפת על ילדם הקטין,חלה אותה מידה של אחריות הורית.לעומת זאת הורה לא משמורן,אשר נהנה מהסדרי ראייה נרחבים,אשר עשויים להגיע עד כדי מחצית מזמנו של בנו הקטין,אינו נושא בנטל האחריות התפקודית,התפעולית,והטיפולית לגבי מכלול ענייני הקטין.
לא! הסדרי ראייה אשר נקבעו בהסכם, אשר נערך לפני הלידה, אין להם תוקף. עקרון טובת הילד, הינו מדד חשוב, בנושא הסדרי הראייה ונושא מעין זה יכול להיבחן רק לאחר לידת הקטין ולא לפי כן. כמו כן מצבו של האב, כישורי ותנאי המחייה שלו יכולים להיבדק אך ורק בהווה הרלבנטי ולא בעבר, בטרם הלידה
האב יכול לבקש מביהמ"ש צו שיורה לאם להביא את הקטינים אליו, ו/או לקחת את הילדים, באופן שנטל ההסעות יתחלק בין ההורים. כמו כן, האב יכול לבקש התערבות של פקידת הסעד, בשיבוש הסדרי הראיה, ע"י הסכמת פקידת הסעד לפעול בענין.
עליכם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית משפט למשפחה ולבקש שייקבעו זמני שהייה ביניכם לבין הנכדים. עפ"י סעיף 28 ב.(א) לחוק הכשרות המשפטית: "בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין".
כן! יש חשיבות מרובה להסדרי קשר/ שהייה להתפתחות ריגשית תקינה של ילדים. כל הליך שהוגש נגד אב,אשר לכאורה מיפר הסדרי קשר,שנקבעו על ידי בימ"ש,ייבחן לגופו,לפי נסיבות המקרה, אך בשנים האחרונות,מתפתחת מגמה להטיל חיובים כספיים על אבות שלא עומדים בהסדרי ראייה שנקבעו,בהחלטות שיפוטיות.לדוגמא, בתביעה שהגישה אם משמורנית,לאכיפת הסדרי ביקור,על פי הסכם גירושים, ביהמ"ש למשפחה בירושלים, פסק בחודש 2/2015,כי ככל שהאב לא יעמוד בהסדרי המיפגשים, עפ"י הסכם הגירושין, בימי חול, הוא ישלם לאם, בגין שמרטפות/דמי טיפול/הוצאות כולל מזון, סך של 50 ש"ח לכל ילד,עבור כל הפרה,כאשר ביחס להפרה,בסוף שבוע/ערב חג/יום חג או חול מועד, האב ייישא בתשלום כפול, דהיינו 100 ש"ח לכל ילד,עבור כל הפרה. שם,ביהמ"ש הדגיש כי האפלייה שביצע האב, ביחס לילדים הקטנים,אשר הוא נוטה לא לקחת,מהווה השפעה שלילית עליהם,ופוגעת בטובתם.
הואיל ואין הוראת חוק מפורשת,אשר מעניקה הכרה לזכותו של סב לקיום הסדרי ראייה עם נכדיו,והואיל וזכותו של הסב אינה מוגנת ו/או אינה מעוגנת בחוק ספציפי, והואיל וזכות של סב לקיום הסדרי ביקור עם נכדיו,נגזרת מן הדין הכללי ו/או נגזרת מזכויות נכדיו לקיום קשרי משפחה,במובן הרחב ו/או נגזרת בעקיפין מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו,והואיל והאפוטרופוסים הטבעיים של הקטין,אשר מופקדים על טובת הקטין,מתנגדים נחרצות לקיום הסדרי ראיה בין הסב לנכדיו,והואיל והסב יכול לבקר את נכדו בבית הוריו,לפיכך,על פניו סיכויי תביעתו של הסב נמוכים.
ניתן לבקש מבית המשפט להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטין, כדי למנוע הוצאה חד צדדית של הקטין מישראל. בית המשפט יכול לבטל את הצו לצורך יציאה לחופשה בחו"ל, בתנאי שניתנות ערבויות מתאימות.
כן! בתיאום מראש עם מנהלי מרכז הקשר.
בנוסף לביקורים של ההורה בחו"ל וביקורים של הקטין בארץ בחופשת ובחגים, ניתן גם להסתייע בתקשורת מתקדמת לרבות העברת תמונה מצולמת במחשב , דואר אלקטרוני, פקס, דואר, טלפון רגיל ונייד.
כן! על אף שזה נשמע תמוה, מוזר ולא רגיל. בנסיבות שכאלה ראוי לחלק את נטל הנסיעות והטורח בין ההורים.
כן! אדם רשאי לעבור דירה ולהתגורר בכל מקום ללא הגבלה. אולם אם כתוצאה מכך מתעוררים קשיים בהסדרי הראיה, אזי ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה לשינוי הסדרי הראיה והתאמתם למצב החדש שנוצר.
כן! אביהם של הילדים יכול להגיש תביעה לשינוי או להגדלת היקף הסדרי הביקור. במסגרת הליך זה תישמע ותילקח בחשבון עמדת הילדים ורצונם.
יש לבחון, אם דרישת הילדים להימנע ממפגש עם אשתו השניה של אביהם, נובעת מהסתה של אמם או מהתנהגותה של האשה השניה. המצב יתברר בבימ"ש במסגרת בקשה בענין הסדרי הראיה ועל פי תסקיר פקידת סעד שיוגש לביהמ"ש, לאחר בדיקת טענות הצדדים.
אם הסדרי הראיה בין הסבים והנכד הם וולונטריים, אז אין מניעה שהקטין יצא מן הארץ למספר חודשים. לעומת זאת אם הסדרי הראייה מעוגנים בפסק דין, אז הקטין איננו רשאי לעזוב את הארץ, בלי אישור של בימ"ש. במידה והסבים יתנגדו ליציאת הקטין את הארץ, רשאית האם להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, ויש להניח שבית המשפט יעתר לבקשה, אם התחייבות האם לשוב ארצה, תניח את דעת ביהמ"ש. יתכן שבימ"ש יטיל על האם להפקיד ערובה או ערבות צד שלישי.
הואיל והצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת, הרי האישה אינה יכולה למנוע מהבעל לקחת את הילדים לביקור אצל הוריו ואם תוגש תלונה בענין זה הרי שלא יהיה לה כל בסיס.
ניתן להגיש תביעה לבית המשפט להרחבת הסדרי הראייה, כאשר במסגרת הליך זה, יוזמן תסקיר פקיד סעד, אשר יבדוק את טענות האב, רצונה של הקטינה, וטענות האם. המלצות פקיד הסעד יוגשו לבית המשפט, ואלה יהוו חלק משיקולי בית המשפט, באם להרחיב את הסדרי הראייה, אם לאו.
לא! "3 ימים" כוללים בתוכם "2 לילות" ולפיכך, ניסיון לפרש זאת כ-"3 יממות", הנו בבחינת פרשנות מאולצת.
והיה אם האב יעמוד על זכותו,ויתעקש על קיום הסדרי הראייה, ככתבם וכלשונם, במקום מגוריו החדש,בסמוך לרצועת עזה, אזי הוא רשאי להגיש בקשה לביזיון בית משפט או בקשה למתן צו עשה בעניין הסדרי הראייה. אולם,בית משפט, כפי הנראה,לא יזדרז לאכוף על האם את קיום הסדרי הראייה,דווקא במקום, אשר בו קיים סיכון לשלומו ולבריאותו של קטין. קרוב לוודאי שביהמ"ש יצווה על קיום הסדרי הראייה, באזור בטוח,ובמקום אלטרנטיבי, עד יעבור זעם.
כן! האב רשאי לחלוק ולהשיג על מסקנות התסקיר ולפנות לבית המשפט על מנת שיבחן מחדש את מסקנות התסקיר. התסקיר מהווה אחד, מבין שורה של כלי עזר, לרבות, חוות דעת מקצועית, אשר מיועדים לסייע לבית המשפט בקבלת החלטות בענייני אפוטרופסות, משמורת קטינים, והסדרי ראיית קטינים.
בית המשפט עשוי להיעתר לבקשת האם לאסור על חברתו של האב להיות נוכחת במפגשים של הקטין עם האב, אך ורק עם נוכחותה של החברה במפגשים עלולה לפגוע בטובתו של הקטין. הקריטריון הקרוי "טובת הקטין" נבחן בעיניו של איש מקצוע כגון עובד סוציאלי ו/או פסיכולוג ו/או בימ"ש ולא בעיניה הסובייקטיביות של אם הקטין.
מומלץ לכלול בהסכם ביניכם, סעיף בדבר הסכמה להגיש בקשה להכרה ואכיפה של ההסכם בישראל, מה שקרוי "צו מראה", כך שההסכם ביניכם ופסק הדין בארה"ב, יהיה בר אכיפה בישראל. רצוי לבצע את זה, לפני שהילדים עוזבים את ארה"ב. בנוסף מומלץ לקבוע ערבויות כספיות, כדי להבטיח את הקשר בינך לבין הילדים. משרדנו מטפל בענייני הגירה של קטינים לישראל, ומישראל לחו"ל.
ראשית, כאשר האם אוחזת בצו משמורת, הצו תקף אך ורק בישראל, והיא אינה רשאית להעתיק את מקום מגוריו של ילד משותף מישראל לחו"ל,ללא הסכמת האב,אלא אם היא פונה לביהמ"ש לקבלת היתר להגר לחו"ל,עם הילד,ואז יתנהל הליך ובקשתה תידון, תיבחן ע"י אנשי מקצוע(פסיכולוג,פקידת סעד),ותוכרע ע"י בימ"ש . אם תביעתה תתקבל, אז ייקבעו הסדרי ראייה,בחו"ל ובישראל,שבדרך כלל מתרכזים בחופשות וחגים,בנוסף לקשר ווירטואלי(טלפון וסקייפ,וכו'),בהתחשב בהמלצות של אנשי מקצוע, שהתמנו.
במידה והאב אינו מתנגד,כי האם המשמורנית תהגר לחו"ל, אז, ניתן לנהל מו"מ,ולגבש להסכמות ולערוך הסכם, אשר אמור להיות מוגש לביהמ"ש,ולקבל אישור ותוקף של פסק דין, וזאת על מנת שהסדרים ייקבלו תוקף משפטי מחייב, הן בארץ,והן בחו"ל, כדי שיהיה אפשר לאכוף אותם,במידת הצורך.
ניתן לפעול במספר דרכים או באחת מהן,כמפורט להלן.אפשר להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט,אשר מתייחסת להפרה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות,ומסמיכה את ביהמ"ש להטיל קנס או מאסר,בגין זילות בית המשפט או אי כיבוד פסק דין.בדרך כלל מהווה הליך זה מעין תמרור אזהרה או "דגל אדום" כלפי הצד אשר מפר ומזלזל בהחלטה שיפוטית .כמו כן,אפשר להגיש תביעה בענין הסדרי הביקור,ובמסגרתה לעתור למינוי פקיד/ת סעד לצורך בחינת נושא הפרת הסדרי הראייה,וכן לעתור למתן צו עשה כנגד אמם של הקטינים,כדי לחייב אותה לקיים ולאפשר את המיפגשים עם האב.במקרים קיצוניים,ניתן גם להגיש תביעה להעברת משמורת הקטינים לידי האב כצעד טקטי או כצעד אסטרטגי.
הצו עשוי להיות בתוקף, עד הגיעו של הקטין לגיל 18.
כן! ברשויות מקומיות מסויימות דורשים מהורים, דייקנות מירבית, כתנאי לקיום הסדרי ראיה, במרכזי קשר.
באמצעות הסכם בין ההורים אשר יש לאשרו בבימ"ש או באמצעות הגשת תביעה לשינוי הסדרי ראיה
הזכות של האב לקיום הסדרי ראיה, עם הילד שהמפגשים עמו נמנעים, איננה נפגעת, אולם הניתוק מאחד הילדים, עלול לגרום נזק נפשי/רגשי לילד ועלול לפגוע ביחסי האב עם בנו.
כן! אביהם של הילדים יכול להגיש תביעה לשינוי או להגדלת היקף הסדרי הביקור. במסגרת הליך זה תישמע ותילקח בחשבון עמדת הילדים ורצונם.
אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.
קיום מפגשים במרכז קשר, הסמוך למקום מגורי התינוק.
על האב לפנות בבקשה לבית המשפט, על מנת להרחיב את הסדרי הראייה, מחוץ למרכז הקשר, בסופי שבוע. בקשתו תבחן ע"י פקידת הסעד שהוסמכה/תוסמך ע"י ביהמ"ש ותשקל ע"י ביהמ"ש.
אם ניתן פסק דין בישראל בעניין הסדרי ראיה, כאשר הילדים מתגוררים בחו"ל, ומבקרים בארץ, ובפסק הדין לא נקבעו ערבויות למניעת הפרתו ופסק הדין אף לא הופר, אזי לא התגבשה עדיין עילה לתביעה בביהמ"ש. עילת תביעה אינה יכולה להיות מבוססת על חשש בעלמא.
כן! על האב להגיש תביעה להסדרי ראייה בבית המשפט. בית המשפט מוסמך לקבוע הסדרי ראייה עם האב, אף ללא הסכמת האם.
לא! יש להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שבית המשפט ייתן הוראות מתאימות לצמצום הסדרי הראיה ו/או קיומם במסגרת פיקוח.
במידה והאב חורג באופן משמעותי מן המועדים שנקבעו להסדרי הראייה, באופן קיצוני ועקבי, אזי יש להגיש בקשה בענין הסדרי ראיה לבית המשפט, על מנת שזה יצווה על רשויות הרווחה לבדוק את טענות הצדדים ולהגיש המלצות בעניין שינוי הסדרי הראייה, הפחתתם ו/או שינויים.
אם ההרחקה מן הבית היא מצב מתמשך,אזי ניתן להגיש לביהמ"ש תביעה לקיום הסדרי ראייה,ובמסגרתה ניתן להסדיר את המפגשים עם האב.
לא! האם המשמורנית זכאית להעתיק את מקום מגוריה, ומגורי הקטין לכל מקום בישראל, כאוות נפשה. חלק בלתי נפרד מזכויות היסוד של כל אדם,הוא חופש התנועה, והחירות להתגורר בכל מקום ברחבי המדינה. הורה משמורן אינו חייב לבקש את הסכמת ההורה האחר, ואינו חייב לבקש היתר מביהמ"ש להעתקת מקום מגוריו,בישראל. לעומת זאת, העתקת מקום מגורים לחו"ל,מותנית בהסכמה או בהיתר ביהמ"ש.
כן! בימ"ש רשאי להתחשב בגילה של הסבתא, מצבה הבריאותי או מצבה הכללי ויכול, כפועל יוצא מכך, להורות על הבאת הילדים אל הסבתא. לעומת זאת, ספק אם ביהמ"ש מוסמך להטיל חיובים כספיים, במסגרת תביעה לקיום הסדרי ראייה. זאת ועוד, חיוב כספי ניצב מול זכות לקבל כספים, ולסבתא אין זכות שכזו כנגד אמם של הילדים.
כן! על האב להגיש תביעה להסדרי ראייה, לרבות הסדרי לינה, ובמסגרת תביעה זו יוגש תסקיר פקידת סעד, עם המלצות, בהתאם להנחיות והוראות בימ"ש. התסקיר מיועד לסייע לבית המשפט לקבל החלטה. בית המשפט עשוי לקבל את המלצות פקידת הסעד ללינת הקטין אצל האב, על אף התנגדות האם, אולם לביהמ"ש יש שיקול דעת לקבל החלטה המנוגדת להמלצות בתסקיר.
יש באפשרותך להגן על זכויותיך, ביחס לילדים, ואף לאפשר להם ולאשתך להעתיק את מקום מגוריהם לישראל, באמצעות הסכם שיסדיר את הסוגייה. מצד אחד, ההסכם יקבע כי אתה תשמר את זכויות האפוטרופסות שלך ביחס לילדים, ובמילים אחרות, את המשמורת המשפטית, ביחס אליהם, למרות הסכמתך למעבר לישראל במשמורת פיזית של האם. יהיה עליך לעגן את זמני השהייה וזכויות הקשר שלך(ביקורים/קשר ווירטואלי), עם הילדים במסגרת ההסכם, ולקבוע הסדרים ספציפיים בעניין זה, מבחינת מועדי שהייה בישראל ובארה"ב של הילדים עימך, בחופשות, בד בבד עם תקשורת טלפונית/סקייפ וכיוב', ובכלל זה ערבויות כספיות להבטחת קיום הקשר, וסנקציות במקרה של הפרה.עליך לדאוג לכך שההסכם יאושר בבית משפט בארה"ב, ויכלול סעיף הסכמה בדבר הגשת בקשה ל"צו מראה"(צו לאכיפת פסק חוץ), בישראל, כדי שניתן יהיה לבצע את ההסכם ואת פסק הדין, גם בישראל, על כל חלקיו. באופן זה, זכויותיך תישמרנה בישראל ובארה"ב, ותוכל לבקש לאכוף אותן, במקרה של הפרה מצד האם.
כן! יש צורך לפנות לביהמ"ש,באמצעות בקשה מנומקת,ולבקש שתינתן החלטה שיפוטית בענין העברת המפגשים למרכז קשר קרוב יותר למקום מגוריכם הנוכחי. בחודש נובמבר 2015, בתיק,אשר בו מייצג משרדנו, נענתה בחיוב, בקשה שהוגשה מטעם האם המשמורנית, להעברת הסדרי ראייה בפיקוח, בין מרכזי קשר, באזור הגליל, ע"י ביהמ"ש למשפחה בקריית שמונה, וזאת למרות התנגדות נמרצת,ובלתי מתפשרת מצד האב, ולמרות שביהמ"ש, בתחילה,לא נענה לבקשה,אשר התקבלה לבסוף, רק לאחר שהוגשה בקשה לעיון מחדש, בבקשה הקודמת
כן! אומנם הזכות של סב וסבתא להיפגש ולקיים הסדרי ביקור עם הנכד שלהם אינה מעוגנת, במפורש, בחוק ספציפי כלשהו, אולם בתי המשפט נוטים להכיר ולכבד זכות זו. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עשוי לשמש פלטפורמה להכרה בזכות של סבים לקיים קשרי משפחה עם נכדם. כמו כן, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, אשר ישראל חתומה עליה, מכירה בזכותו של כל ילד לקיים ולשמר קשרי משפחה, בכלל, וקשרים עם משפחתו המורחבת, בפרט.
באמצעות הסכם שבו יופיע תנאי, שהילד יוכל לצאת מישראל, אך ורק בהסכמה הדדית, מפורשת ובכתב, של שני ההורים, ובאמצעות הטלת צו לעיכוב יציאת הקטין מהארץ. הסרת הצו תהיה מותנית בערובה מתאימה.
כן! אך יתכן שביהמ"ש יורה כי הסדרי הראיה יחודשו תחילה, במרכז קשר למשפחות, תחת פיקוח.
ביהמ"ש יכול להורות, כי הסדרי הראיה יקויימו במרכזי קשר מיוחדים, תחת פיקוחמקצועי, כדי למנוע או להפחית למינימום מגע/חיכוך בין הורים מסוכסכים.
יש מקרים שנקבעת נקודת מפגש באמצע הדרך ויש מקרים שהורה אחד לוקח את הילד/ים וההורה השני מחזיר, אולם אין כללים מוגדרים.
לא! הזכות והחובה של אב לקיום הסדרי ראיה איננה תלויה ומותנית בחיוב שלו לשאת במזונות ילדו, על אף שיש קשר מסוים בין הסדרי ראיה למזונות. אם המניעה לקיום הסדרי הראיה, הינה מצד האב, אזי אין לכך השפעה על המזונות, אולם אם המניעה לקיום הסדרי הראיה, היא מצד בנו, והינה בלתי מוצדקת בעיני בימ"ש, אזי עלול הדבר להוות עילה להקטנת מזונות.
שיבוש הסדרי ראייה פוגע בזכויות האב ובזכויות הילדים. ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להתערב בשמירת זכויות הראיה.
אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.
ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה לקיום הסדרי ראייה, במסגרת מרכז קשר, שם ינוטרל חיכוך ומפגש בין האב לבין האם.
הסדרי ראיה עם הורה לא משמורן, הכוללים לינה, באמצע השבוע, אינם דבר שיגרתי בכלל, ובפרט כאשר מדובר בילד בגיל שנה וחצי.
כן! האם המשמורנית רשאית להעתיק את מגוריה, בכל עת שתחפוץ, ואין כל מגבלה חוקית העשויה למנוע בעדה. יחד עם זאת, האב יכול לעתור לבית המשפט על מנת שבית המשפט יחייב את האם להשתתף ולהתחלק בנטל הנסיעות עם האב.
לא! לא ניתן לאכוף הסדרי ראייה על הבעל, אולם ניתן בהמשך לתביעה מתאימה, לחייב בדמי טיפול או בהגדלת מזונות.
כן! למרות שזכות זו אינה מעוגנת בחוק, זכות זו זוכה להכרה של בית המשפט הנוטה לקבוע הסדרי ראייה בין נכדים לסבים, אשר בנם נפטר.
כן! על פני הדברים,אין מניעה משפטית,שקטין ילון בבית סביו,שם מתארח אביו,אשר מגיע מחו"ל,אחת לכמה שבועות . אם מתעורר קושי להגיע בעניין זה להסכמה עם אמו של הקטין, אזי יש להגיש לביהמ"ש תביעה בעניין שינוי הסדרי הראייה בין האב לבנו .
לא ! תנאי הכרחי להכרה בזכותו של אב לקיים הסדרי ראייה עם ילדו,הינו הכרה/הכרזה על אבהותו . ותנאי הכרחי להכרזה על אבהות, כלפי ילד,שנולד מחוץ לנישואין,הינו עריכת בדיקה לזיהוי גנטי. ולפיכך במצב של סירוב לקיים בדיקת רקמות, לא מתגבשת הזכות לקיום קשר הורי בין האב לילדו.
הסדרי הראייה המקובלים בין קטין לבין אביו, הם בין פעמיים בשבוע לשלוש פעמים בשבוע, ובסופי שבוע מפגשים בכל שבת שניה, ללא לינה. מגיל 3 ואילך, המפגשים בסופי שבוע כוללים לינה ושהייה עד למוצ"ש. בחגי ישראל השהייה מתרחשת לסירוגין כולל לינות.
על הבעל לפנות בבקשה לבית המשפט לקביעת הסדרי ראייה, ולבקש, במסגרת זו, שהמפגשים יתקיימו שלא בנוכחות האם. בקשת האב תיבדק, באמצעות פקידת סעד, אשר תתמנה על ידי ביהמ"ש ותגיש המלצות בדו"ח הקרוי "תסקיר". ביהמ"ש עשוי להיעזר בתסקיר, אולם איננו מחוייב להחליט עפ"י ההמלצות.
עליך להגיש בבימ"ש למשפחה בישראל, תביעה לקביעת זמני שהייה עם בנך הקטין, ולעתור לקיום מפגשים בישראל ובאנגליה, וכן לקיום קשר ווירטואלי(טלפון, פייסבוק, סקייפ, וואטסאפ, מייל וכיוב'). עפ"י הדין לילד יש זכות לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, גם אם הם מתגוררים במדינות שונות, ואף להכיר את המורשת שלהם. מדינת ישראל הכירה בזכויות אלה, כאשר אישררה את האמנה בדבר זכויות הילד, והאמנה נכנסה לתוקף, בשנת 1991.
כן! בחודש נובמבר 2015, בית המשפט למשפחה, בבאר-שבע, קיבל בקשה של אב גרוש, להורות לאם משמורנית,להחזיר לדימונה,באופן מיידי,את ילדיהם המשותפים של הצדדים, מאשדוד,לשם היא העבירה אותם,ללא ידיעתו,וללא הסכמתו,ואף ציין,כי יש להשאיר את הקטינים בבית האב,אם דרוש לאם זמן להתארגן מחדש, למגורים בדימונה.שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטביעים של ילדיהם, על פי דין,והחלטות בענין מקום מגוריהם אמורות להתקבל על ידי שני ההורים,בהסכמה, ובהעדר הסכמה, יש לפנות לביהמ"ש,אשר יכריע במחלוקת. פסה"ד הדגיש כי להורה משמורן,אין עדיפות על פני ההורה השני,ואסור להורה המשמורן לפעול באופן חד צדדי,כדי "לקבוע עובדה בשטח".
כאשר הסכם הגירושין או פסק הדין שותק או אינו מסדיר את אופן קיום הקשר בין אב לילדו, בעת שהותו של קטין עם אמו בחופשה בחו"ל,אזי ניתן לנהל מו"מ,בניסיון להגיע להסכמה משותפת בענין הסדר הקשר בין האב לבן בחו"ל .והיה אם יתגבש הסכם,אזי ההורים רשאים ולהגישו לאישורו של ביהמ"ש. במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים,ניתן לפנות, לפני הנסיעה,בבקשה דחופה,לביהמ"ש, כדי להתערב ולהכריע במחלוקת בענין הסדרי הקשר בין האב לבין בנו,בתקופת שהותו של הקטין בחו"ל.
כן! האיסור על הפגישות עם האב שמתחילות ומסתיימות בימי שבת, מיועד למנוע חילול שבת ואף למנוע מסר כפול ומבלבל, לילד.
כן! משום שהילדים נמצאים ברמת סיכון גבוהה, וכתוצאה ממפגשים עם אמם, עלול להיגרם להם נזק נפשי קשה.
כן !אין הבדל בין זכויות של הורה כתוצאה מנישואין, לזכויות הורה מחוץ לנישואין.
אי אפשר להכריח אב לקיים את הסדרי הראיה, אולם ניתן לחייב אותו באמצעות תביעה מתאימה בתשלום דמי טיפול מוגדלים, לאם.
אם הסדרי ראיה נקבעו בפס"ד, אזי יש לקיים את פסה"ד. אם מתרחשת הסתה של הילדים, ניתן לפנות לבימ"ש או לפקיד סעד, אם הוסמך לכך בפסה"ד, ולשטוח בפניו את הבעיה ולבקש התערבות.
כן! כאשר הסדרי הראייה משובשים ולא מתאפשרים, במסגרת רגילה, בית המשפט עשוי להעתר לצד המבקש לקיימם במרכז קשר.
זכויות הראיה של אב כלפי ילד שנולד לו, מחוץ לנישואין אינן שונות מזכויות אב כלפי ילד שנולד מנישואי הוריו. בדרך כלל מקובלים שני מפגשים, ללא לינה, בימי החול, למספר שעות. כמו כן, מקובל מפגש לסוף שבוע, כולל לינה, אחת לשבועיים, ונהוגים מפגשים בחגים, לסירוגין וכמחצית מן החופשות.
כן! כאשר הסדרי הראייה משובשים ולא מתאפשרים, במסגרת רגילה, בית המשפט עשוי להעתר לצד המבקש לקיימם במרכז קשר.
לא! לסבים אין זכות מעוגנת בדין להסדרי ראייה עם נכדיהם. העובדה שהורי הילדים מתנגדים לקשר, יש לה משקל. יחד עם זאת, ניתן להגיש בקשה להסדרי ראייה, ובית המשפט ישקול את הבקשה, ויבחן את מידת הסבירות של התנגדות הורי הילדים.
כן! לסבים יש זכות להסדרי ראייה עם נכדיהם, וביתר שאת, כאשר אחד ההורים נפטר, אולם זכות זו אינה מעוגנת בחוק, אלא נובעת ממשפט מקובל, כלומר נורמות מוכרות שאינן נובעות מן החוק, אלא למשל ממנהג. כדי לגרום להכרה, ומימוש של זכות זו, יש להגיש תביעה לבימ"ש, בנושא זה.
הסדרי ראיה של קטין, אשר הגירתו לחו"ל אושרה ע"י בית המשפט, תובטח לעיתים ע"י ערבים או ערבויות של ההורה המשמורן המהגר לחו"ל. זאת, כדי להבטיח את קיומם של הסדרי הראייה ולנוכח הערכת הסיכון מפני אי כיבוד הסדרי הראיה והביקור. אולם, קביעת ערבויות איננה הכרחית בכל מקרה, אלא רק כאמצעי מניעה.
יש להגיש תביעה למשמורת ותביעה להסדרי ראייה וכן בקשה למשמורת זמנית של האם על הילדים, ובקשה לקביעת הסדרי ראייה זמניים.
יש להגיש בקשה דחופה לדיון בבקשה, אשר הוגשה לאכיפת הסדרי הראייה וצו עשה, בשים להפרה הנמשכת והתלונות במשטרה.
בהעדר הסכמה עם אמה של הילדה, ניתן להגיש תביעה לשינוי הסדרי הראיה.
הזכות של כל אב, לקיים קשר הורי, ובכלל זה לקיים הסדרי ראייה עם ילדו,הינה זכות מהותית. אולם, לעיתים ניתן להגבילה,עד כדי שלילת הסדרי הראייה לחלוטין. כאשר נטען, למשל,כי האב מסוכן לעצמו או מסוכן לילדו, עשוי בית משפט להורות על עריכת בדיקת מסוגלות הורית,וזאת כדי להגיע באמצעות חוות דעת פסיכולוגית ומיקצועית, לחקר האמת. סירוב לעבור בדיקה שכזו,מצד האב, עלול לפעול כנגדו, עלול לסייע לטענות אשתו לשעבר, ועלול לפגוע בהסדרי הראייה.
אי אפשר לכפות על אב להתראות עם בנו הקטין, אך ניתן לתבוע מן האב תשלום של דמי טיפול, כפועל יוצא מהגדלת נטל הטיפול על האם, מחמת העדר הסדרי ראייה. כמו כן, ניתן לתבוע הגדלת מזונות לנוכח הצורך, אם ישנו, במימון טיפולים פסיכולוגיים עבור הקטין.
כן! ישנן סיבות ונסיבות, אשר מצדיקות את התערבותו של בית המשפט, באוטונומיה ההורית, וזאת, למען זכויות הילד וטובת הילד. למרות משקלה הרב של האוטונומיה ההורית, אין מדובר בזכות מוחלטת, כפי שנקבע ע"י בית המשפט העליון, בע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני: "זכות ההורים אינה זכות מוחלטת. זכותם של ההורים היא יחסית והיא מוגבלת על-ידי זכויות הילד וטובתו".
עליך להגיש בבית המשפט למשפחה, בישראל, בקשה להכרה בפסק הדין שניתן בארה"ב. אם הבקשה תתקבל בהצלחה, פסק הדין שניתן בארה"ב יוכר ויהיה בר אכיפה בישראל.
כן! מונח ראוי יותר הינו "זמני שהות" או "זמן שהייה", וזאת עפ"י המלצה של לשכת עורכי הדין, בישראל.בהודעה לעורכי דין, ראש הלשכה ציין, ב-17.11.2015:"בעולם המשפט קיימות מטבעות לשון שגורות והגדרות שהשימוש בהן אוטומטי, בלא התייחסות למשמעותן ולמסר הסמוי שהן מעבירות. המונח "הסדרי ראיה", בלי להתכוון, יוצר שונות – בין הורה שאיתו הילדים נמצאים, לבין הורה שמארגנים לו זמן עם הילדים.אם דמות בעלת סמכות מדברת עם זוג הורים על "הסדרי ראיה" לאחד מהם, בלי להתכוון היא שמה את אחד ההורים בעמדה של כוח ובעלות ואת האחר בעמדה של מבקש........ בתקופתנו, מונח ראוי יותר יהיה המונח "זמני שהות", או כל מונח אחר אשר ישקף תפיסה שוויונית ביחס לתפקידם ומעמדם של שני ההורים בחיי ילדיהם. "
בימי חול, פעמיים בשבוע,משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב. בכל סוף שבוע שני, לסירוגין, מיום שישי בצהריים ועד למוצאי שבת .
כן, ובלבד, שתיכלל בתביעה, עתירה ספציפית בנושא.
הוא יכול לפנות לביהמ"ש בתביעה לביטול הסדרי הראיה או בבקשה להגבלת זכויות הביקור למרכז קשר למשפחות.
האב יכול להגיש תביעה בענין הסדרי ראיה, ולבקש במסגרתה התערבות והאצלת סמכויות על עובדים סוציאליים מלישכת הרווחה.
כאשר מדובר באב אלים, אזי הסדרי הראיה אמורים להתבצע תחת השגחה או פיקוח. אם הסדרי הראיה במרכז הסתיימו, יש לבקש מבימ"ש לצוות על המשך קיומם שם.
ביקורים בני שעתיים עד שלוש, פעמיים בשבוע, בימי החול, ומפגש בין מספר שעות ביום שבת, אחת לשבועיים.
החיוב לקיים הסדרי ראייה הוא נורמטיבי. אין דרך לאכוף ביצוע של הסדרי ראיה על אב שנמנע מהם, אולם, כאשר מדובר בילדים קטנים, כי אז, אמם יכולה לתבוע דמי טיפול, בשל הגדלת נטל הטיפול הרובץ עליה, בגלל הימנעות האב.
כן! אולם על פי החוק, יש לעשות הסכם זה בכתב ולהביאו לאישור בפני ביהמ"ש.
החיוב לקיים הסדרי ראייה הוא נורמטיבי. אין דרך לאכוף ביצוע של הסדרי ראיה על אב שנמנע מהם, אולם, כאשר מדובר בילדים קטנים, כי אז, אמם יכולה לתבוע דמי טיפול, בשל הגדלת נטל הטיפול הרובץ עליה, בגלל הימנעות האב.
כן! יש לפנות בבקשה לבית המשפט אשר קבע את הסדרי הראייה, ולבקש את התערבותו בענין אי כיבוד הסדרי הראייה, ובכלל זה מתן הוראות לפקידת הסעד.
לא! האב רשאי להפעיל את הילדים, כראות עיניו ועל פי שיקול דעתו. אם, למשל, האם סבורה כי פעילות מסוימת עלולה לסכן את שלומם של הילדים, אז היא יכולה לפנות לבימ"ש ולבקש התערבותו.
בדרך כלל, קטין בגיל שנה לא יימסר לאביו ללינה, שכן הקטין זקוק לאימו בשל גילו הרך. ברם, ייתכנו מקרים, ולאחר שהתקבל תסקיר פקיד סעד, אשר בדק את כישוריו ההוריים של האב, שיתאפשר לאב לקבל את הקטין כאמור.
האב רשאי להגיש תביעה נגד האם בנושא הסדרי הראייה והפרתם ע"י הבן.ביהמ"ש צפוי לגרום להתערבות של גורמי הרווחה בענין הסדרי הראיה. אם אכן הבן המוסת יתמיד במריו, הדבר עלול לשלול או לפגוע בזכאותו למזונות, מאביו.
במסגרת תביעת האם לשינוי הסדרי ראייה יתבררו טענות האב בענין הסתת האם את הילדים, ופקידת הסעד אשר תתמנה ע"י בית המשפט תכין תסקיר /דו"ח לבימ"ש אשר יתאר את תמונת המצב ויתייחס לענין שינוי הסדרי הראיה תביעה לבזיון בית המשפט של האב כלפי האם, תתברר יחד עם התביעה לשינוי הסדרי ראיה.
נמוך ! בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,תשכ"ב-1962,מצוייה הנחייה(בהבדל מהוראה מחייבת),אשר על פיה,בדרך כלל,ילדים עד גיל 6,יישהו במשמורת אמם. נובע מכך,שרק,באופן יוצא מן לכלל,ילדים בגיל רך יהיו במשמורת אביהם. זאת ועוד,ככלל,בין אנשי המקצוע קיימת תמימות דעים,על כך, שאין להפריד בין אחים בנושא המשמורת.ולפיכך, הואיל ואשתך נמצאת בהריון,הרי שאף מטעם זה, סיכוייך לקבל משמורת על הילדה אינם גבוהים,בשלב זה.
אין מתכונת קבועה או מוגדרת מראש להסדרי ראייה של קטין,ביחס לאביו שמתגורר,דרך קבע בחו"ל. במצב שכזה התשובה מושפעת מכמה וכמה גורמים, כמו מידת שיתוף הפעולה בין ההורים, רמת הסיכון מפני אי החזרת הקטין לישראל, גילו של הקטין, תנאי המחיה של האב, ארץ מקום מגוריו של האב, איכות יחסי הקטין והאב וכיו"ב . בדרך כלל,הסדרי ראייה הכוללים נסיעות של קטין לחו"ל מתרחשים בתקופת חנוכה/ראש השנה האזרחי, חג הפסח/הפסחא, וכן בחופשת הקיץ.
במידה ולא נקבעו בפסק דין, אשר העניק את המשמורת על הקטינה לאמה, הסדרי ראייה עם האב, הרי שאין האם חייבת לדאוג לקיום הסדרי ראייה. הזכות לקיום הסדרי הביקור נמצאת בצידו של האב, ועליו לפעול למימושה. יחד עם זאת, טובתה של הקטינה דורשת שהיא תתראה עם אביה, אשר איננו מתגורר בישראל, ולשם כך יש לנסות להגיע להסדר עם האב, בהסכם או במסגרת תביעה להסדרי ראייה, לפיו, ייקבעו הסדרי ראייה בארץ ובחו"ל וייעשה ניסיון להניח את דעת האם, בענין הבטחת חזרת הקטינה, לישראל. יוער, כי סוגיית הערבויות להבטחת החזרת קטין, נתונה לשיקול דעת של בימ"ש, ואינה מסווגת כזכות של הורה משמורן, אשר על הצד שכנגד חובה לכבדה.
לא! עליכם להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, בעניין קביעת הסדרי ביקור וקשר עם הנכדים, ובמקרה שלא תגיעו להסכמה, עם ההורים, בעת פגישת גישור שתתרחש ביחידת הסיוע, שפועלת ליד בית המשפט, ותגישו תביעה, אזי יתנהל דיון, וביהמ"ש עשוי למנות עובדת סוציאלית לסדרי דין, כדי לערוך תסקיר עם המלצות, אשר יוגשו לבית המשפט, לקראת מתן החלטה.
ראשית עלייך לבקש צו מניעה מבית המשפט, כדי לאסור על האב לנסות ולקיים קשר טלפוני או כל קשר אחר, אלא כפי שנקבע ע"י בית המשפט. אם האב בכל זאת מיפר את צו המניעה, את רשאית לפנות לבית משפט ולטעון לביזיון בית משפט, בגלל הפרת החלטה שיפוטית, ובית המשפט מוסמך לשקול לחייב את האב בקנס, או להורות על מאסרו, אם הוא ממשיך בהפרה שלו.
ניתן לפעול לכך שיינתן "צו מראה" בישראל,ביחס לצו המשמורת החלוט, מארה"ב, בהליך שיפוטי, בבית המשפט למשפחה בישראל, לפני שהקטין ידרוך על אדמת מדינת ישראל. צו שכזה יגרום להכרה של פסק החוץ, כך שהוא יהיה בר אכיפה, "עם שיניים", במידת הצורך, אם וכאשר יהיה נסיון,מצד אביו של הקטין, למנוע את יציאתו מישראל.
קיימים סעדים נוספים,שניתן לנקוט בהם, כדאי לצמצם עוד יותר, את הסכנות שכרוכות בביקור, ולהבטיח במידה רבה יותר, את חזרת הקטין,בסוף הביקור בישראל, אך הם תלויים בנסיבות. משרדנו מטפל במקרים כאלה.
בחגים, שהייה לסירוגין, אצל האב ואצל האם. בחופשות נהוג שבמחצית מכל חופשה, הילדים יהיו אצל הורה אחד ובמחצית האחרת אצל מישנהו, בסדר מתחלף.
כן!
לא! בדרך כלל בתי המשפט אינם מתירים הסדרי ראיה הכוללים לינה, לפני שהילד מגיע לגיל שנתיים.
האם יכולה להביע את התנגדותה, בכתב הגנתה ולהשמיע טעמים לכך וביהמ"ש יפסוק בעניין, לאחר שהוא יקבל דו"חות והמלצות ממומחים.
להגיש תביעה לביטול חיובו במזונותיהם או להפחתת מזונות מן הטעם שילדיו "בנים מרדנים".
זכויות הראיה של אב כלפי ילד שנולד לו, מחוץ לנישואין אינן שונות מזכויות אב כלפי ילד שנולד מנישואי הוריו. בדרך כלל מקובלים שני מפגשים, ללא לינה, בימי החול, למספר שעות. כמו כן, מקובל מפגש לסוף שבוע, כולל לינה, אחת לשבועיים, ונהוגים מפגשים בחגים, לסירוגין וכמחצית מן החופשות. .
נהוג לקבוע בהסכם כי הסדרי הראייה שחלים על ההורה שאינו משמורן, יחולו בעת שהילד שוהה אצלו, כלפי ההורה המשמורן. ברם, אם הדבר לא הוסכם מבעוד מועד, יש להסדיר זאת בהסכם או ע"י פניה מתאימה לבימ"ש.
לא! פגיעה רגשית באם ע"י האב, במסגרת הביקורים אין בה כדי לשלול זכויות ביקור אך יש בה כדי להצדיק את שינוי הסדרי הביקור באופן שהילד יימסר לאב, אם באמצעות גורם שלישי או במרכז קשר, ללא נוכחות האם.
נהוג לקבוע בהסכם כי הסדרי הראייה שחלים על ההורה שאינו משמורן, יחולו בעת שהילד שוהה אצלו, כלפי ההורה המשמורן. ברם, אם הדבר לא הוסכם מבעוד מועד, יש להסדיר זאת בהסכם או ע"י פניה מתאימה לבימ"ש.
כן! בדרך כלל נהוג לקבוע כי הסדרי ראייה בחופשת הקיץ, יהיו כדי מחצית מן החופשה אצל כל הורה או שבועיים אצל האב ואחר כך שבועיים אצל האם, לסירוגין. ההורה שהילדים אינם במחיצתו במהלך החופשה, זכאי להסדרי ראייה השבועיים הרגילים, שנקבעו לגבי ההורה שאינו משמורן.
אם הסדרי הראיה נקבעו במסגרת הסכם גירושין ואושרו בביה"ד הרבני, אזי אין לביה"ד סמכות נמשכת, כך שהאב הנפגע יכול לפנות לביה"ד או לביהמ"ש, לפי בחירתו, ולשטוח שם טענותיו. אם פסה"ד בענין הסדרי הראיה ניתן ע"י ביה"ד בעקבות תביעה בענין הסדרי ראיה ובירור התביעה לגופו של ענין, בביה"ד, כי אז יש להגיש תביעה לביה"ד בענין הפרת הסדרי הראיה.
בדרך כלל, קטין בגיל שנה לא יימסר לאביו ללינה, שכן הקטין זקוק לאימו בשל גילו הרך. ברם, ייתכנו מקרים, ולאחר שהתקבל תסקיר פקיד סעד, אשר בדק את כישוריו ההוריים של האב, שיתאפשר לאב לקבל את הקטין כאמור.
רק בנסיבות יוצאות מן הכלל, ייעתר בית המשפט לבקשת האם לאסור על חברתו של האב להיות נוכחת במפגשים של הקטין עם האב, וזאת אם יוכח כי נוכחותה של בת הזוג במפגשים פוגעת בטובתו של הקטין ומשפיעה עליו לרעה. ככלל רשאי אב להפגיש את ילדו עם חברתו לחיים, גם אם אין זה לטעמה של אם הקטין.
לא! הקטינה אינה רשאית לקבוע על דעת עצמה איך יתנהלו הסדרי הראייה. כל עוד לא ניתנה החלטה המשנה את הסדרי הראייה יש לבצעם כלשונם אלא אם כן, יגיעו ההורים להסכמה בדבר שינויים.
בהנחה ששיחות בירור בינך לבין אשתך לשעבר לא הועילו ו/או לא יועילו,אזי ניתן לפנות לביהמ"ש,ולהגיש תביעה בעניין הסדרי הראייה, ובמסגרתה לבקש שביהמ"ש יאציל סמכויות לפקיד/ת סעד,כדי להתערב,לנסות לחקור את ענין ההסתה,ולהמליץ בנושא הסדרי הביקור.
לא ניתן לכפות על קטין לפגוש את אביו,לנוכח סירובו של קטין להיפגש עם אביו,אולם ניתן להגיש לביהמ"ש תביעה להפחתת תשלום דמי המזונות,מחמת מרדנותו של הקטין כנגד אביו . בית המשפט ינסה לאזן בין חובתו של האב בתשלום מזונות,לבין הפגיעה בזכותו לקיום הסדרי ראייה עם ילדו. האב אינו רשאי להפסיק את תשלום המזונות על דעת עצמו,אלא בהתאם להחלטת בית משפט.
לא! לא ניתן להעביר תיק מבית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה מן הטעם שהתיק מתנהל בבית הדין הרבני, ללא תוצאות. יחד עם זאת, ניתן לבקש שוב ושוב, שתינתן החלטה ע"י ביה"ד, אם הדיון בתיק הסתיים, ואם לא, אז לבקש שייקבע מועד לדיון. למרבה הצער, לעיתים, נקיטת סחבת, הינה ביטוי להימנעות מכוונת ממתן החלטה או מעין החלטה שלא להחליט.
כן! עפ"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, משנת 1989, אשר חלה על ישראל, משנת 1991, המדינות החברות מחוייבות לכבד את זכותו של ילד לשמור על זהותו, לרבות שמו וקשריו המשפחתיים, כפי שהללו הוכרו על פי חוק, ללא התערבות בלתי חוקית. ישראל מחוייבת לכבד זכות מוגנת לשימור וטיפוח זהות, מורשת, תרבות, ויחסים עם בני משפחה, עפ"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, ובכלל זה, קשר בין נכדים לבין הסבים שלהם, אשר הינם חלק בלתי נפרד מן המשפחה הגרעינית שלהם.
בראשית, עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ובמסגרתה בקשה דחופה לבית משפט למשפחה, למתן צו לקביעת הסדרי שהייה או הסדרי קשר.
כן! "סגירת התיק" ללא אישור של "הסכמות" בענין הסדרי קשר,הן בבית המשפט בארץ,והן בבימ"ש בחו"ל, עלולה לפעול נגדך,ולהעמיד אותך ואת הילדים,במצב נחות, ללא זכויות מוגנות ומסודרות, ותלויים ב"חסדיה" ו"הגינותה",של בת הזוג שלך לשעבר,וחשופים למצב הלא רצוי,שגרם לך לפתוח בהליכים משפטיים. סירובה להצעה שלך,לסיים את ההליך,באמצעות מתן תוקף משפטי ל"הסכמות" – ולא ע"י "ביטול" התביעה,עלול להצביע על כוונה נפסדת מצידה!
כן! הורים יכולים ורשאים להסכים ביניהם בעניין הסדרי הראיה, אולם להסכם כזה יהיה תוקף משפטי, רק לאחר שיאושר ע"י בית המשפט.
כן!
כן!
כן ! להסכם שאושר ומקבל תוקף של פסק הדין יש תוקף משפטי מלא,בתנאי שפסק הדין יוכר בחו"ל.
להגיש תביעה, במסגרת אמנת האג, להחזרת ילדיו החטופים לישראל, או להגיש תביעה בענין הפגיעה בזכויות הראיה שלו, אף זאת במסגרת אמנת האג. על פי הוראות אמנה זו, עליו לפעול בתוך 12 חודש ממועד יציאת הילדים מן הארץ.
כן! אולם על פי החוק, יש לעשות הסכם זה בכתב ולהביאו לאישור בפני ביהמ"ש.
כן! אין כל מניעה שאב יקח את בנו בן השנתיים ללינות במחיצתו, ובלבד שהדברים הוסדרו בהסכם ו/או באמצעות הכרעת בית המשפט.
התנהגות נפסדת של אב כלפי אשתו לשעבר, אינה מהווה עילה לשלילת זכותו להפגש עם ילדו, אולם התנהגות מעין זו מהווה טעם מספיק לשינוי נקודת המפגש בין האב לילד, מתוך שאיפה למנוע חיכוך בין האב לאם.
אם אין סיבה אובייקטיבית(עד כמה שאפשר) לשלול זאת, אזי אין מניעה לכך שקרובי משפחת האב יקחו את הקטין לביתם, גם ללא נוכחות האב.
כן! כל עוד לא נקבעו הסדרי ראיה, האב רשאי לראות את ילדיו, ללא זמנים קבועים, ובלבד שהאם לא תוטרד יתר על המידה ובלבד שלימודיהם ופעילויותיהם של הילדים לא ישובשו.
כן! בית המשפט עשוי להעתר לבקשת הסבים, לקיום הסדרי ראייה עם נכדם, בהתאם להמלצות של פקיד סעד ו/או בהתאם להסכמת הצדדים. בית המשפט, בבואו לקבוע אם לקיים הסדרי ראייה בין הנכדים לסבים יתחשב בטובתם ולא באינטרסים של האם המתנגדת להסדרי הראייה.
תביעה זו איננה תביעה שכיחה. יחד עם זאת, יש מקום להגיש תביעה להסדרי ראייה בין קטינים לאחיותיה של אימם שנפטרה, ובמידה ובית המשפט ימצא לנכון כי טובתם של הקטינים תומכת בקיום הסדרי הראייה יש להניח שהוא ייעתר לתביעה.
האב יהא רשאי להגיש בקשה לביזיון בימ"ש, בהסתמך על כך שהאם אינה מכבדת את הסדרי הראייה שנקבעו. בד בבד יכול האב לבקש צו אשר יורה לפקידת סעד לבדוק את מעשיה ומחדליה של האם, וכן לבקש מביהמ"ש כי יחייב את האם להשתתף בנטל הסעות הילדים אל מקום מגורי האב.
לא! הקטינה אינה רשאית לקבוע על דעת עצמה איך יתנהלו הסדרי הראייה. כל עוד לא ניתנה החלטה המשנה את הסדרי הראייה יש לבצעם כלשונם אלא אם כן, יגיעו ההורים להסכמה בדבר שינויים.
עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עם מותו של אחד ההורים של קטין, רשאי בית-המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המנוח לבין נכדם הקטין. כלומר המחוקק מעניק שיקול דעת לבית המשפט לקבוע הסדרי ראיה בין הסבים לנכדיהם, בנסיבות מיוחדות, שבהן מת אחד ההורים, וכאשר בית המשפט סבור, שטובת הילד מצדיקה את המשך הקשר בין הנכדים להורי הנפטר.
על האב לפנות לבית המשפט בבקשה לאכוף על האם את הסדרי ראייה, ולעתור למתן הוראות לפקידת הסעד, באיזור מגורי הצדדים, להתערב ולפקח על הסדרי הראייה. במידה והאם תמשיך לשבש את הסדרי הראייה, יתכן שיהיה מקום, לבקש לקיים את הביקורים תחת פיקוח, במרכז קשר.
כן! אמו המשמורנית של קטין רשאית לעבור להתגורר בכל מקום בארץ, ואין מניעה חוקית שתעשה כן. יחד עם זאת, אם מעבר האם למקום מגורים מרוחק, גורם לקשיים בביצוע הסדרי הראייה, יכול האב להגיש בקשה לבית המשפט, לשנות את הסדרי הראיה באופן שהאם תשתתף בנטל הבאת הילדים אל האב, ו/או לבקש להרחיב את הסדרי הראייה כך שיכללו יותר ימי לינה אצל האב, בשל המרחק בין מקום מגוריהם למקום מגורי האב, אשר משפיע על זמני השהייה במחיצת האב.