משפט בינלאומי פרטי

להלן, שאלות נבחרות אשר נשלחו על ידי גולשים בנושא 'משפט בינלאומי פרטי', בתחום דיני משפחה בישראל, אשר בחרנו לענות עליהן. ניתן למצוא מידע נוסף בנושא 'משפט בינלאומי פרטי', באתר הראשי שלנו דיני משפחה בישראל.

לפי חוק הירושה, תשכ"ה - 1965, זהו המקום שבו נמצא מרכז חייו.

לפי חוק הירושה, תשכ"ה - 1965, כאשר הנפטר השאיר רכוש בארץ, אולם מקום מושבו היה בחו"ל.

בעקרון, כן. אם שתי המדינות ממלאות אחר התנאים בעניין הדדיות בנוגע להכרה בפסקי דין הניתנים בכל אחת מהן, אז אפשר להכיר בפסק הדין הזר לגירושין ו/או לאוכפו, על פי חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח - 1958. כאשר לא קיימת אמנה בין ישראל לבין מדינה זרה מסוימת, בנוגע להכרה ו/או לאכיפה של פסקי הדין הניתנים בכל אחת מהן, פסק הדין הזר בעניין גירושין, לא יוכר ולא ייאכף בישראל על פי החוק. במקרה כזה, הדין הישראלי יכיר בפסק הדין הזר לגירושין, אם הוא ניתן ע"י בימ"ש מוסמך, ואם הוא עולה בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי הפרטי.

ע"י יצירת קשר עם לשכת הסיוע המשפטי,אשר הינה הרשות המרכזית בישראל,לפי מזכר הבנות, שנחתם בשנת 2009,בין ישראל לארה"ב, בענין שיתוף פעולה, בנושא אכיפת תשלום מזונות ילדים.

כללי שיטת המשפט הזר, ובמקרה הזה, המשפט האנגלי, יחולו על המשפט שיתנהל בבית המשפט בארץ. משפט הגירושין אמור להתנהל בישראל, בהליך של התרת נישואין. בהעדר הסכמה לגירושין מצד האישה, הבעל יהיה חייב להוכיח קיומן של עילות גירושין, לפי המשפט האנגלי, משום שבני הזוג התחתנו באנגליה, ולכן חל עליהם דין מקום עריכת הטקס.

אם מדינת ישראל והמדינה הזרה מכירות האחת בהחלטות המשפטיות של רעותה, אז אין בעיה בנוגע להכרה ולאכיפה של פסק הדין הזר. כאשר אין הכרה הדדית בין מדינות, אך קיימת זיקה למערכת המשפט הזרה, למשל, כאשר יש אזרחות כפולה, אז לבית המשפט הזר יש סמכות לתת פסק דין, שהוא שווה ערך להכרה בפסק החוץ על פי הכללים של המשפט הבינלאומי הפרטי.

אמצעות הגשת חוות דעת של מומחה לדין הזר, של מקום עריכת הנישואין. חוות הדעת תתייחס לעילות הגירושין, אשר מקובלות בדין הזר, תהווה ראיה, ובמידת הצורך ייחקר המומחה בחקירה נגדית בבית המשפט.

על החיוב במזונות קטין יחול דין מקום מושבו של הקטין, כך נקבע בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959.

כאשר אין ולא היה לבני זוג מקום מושב משותף, יחול החיוב במזונות, לפי דין מקום מושבו של החייב (הבעל), כך נקבע בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959.